‏המצוק היה סגור עוד לפני שקרס: מה בהרצליה יודעים על סכנה שאי אפשר לראות

‏המצוק היה סגור עוד לפני שקרס: מה בהרצליה יודעים על סכנה שאי אפשר לראות
קרדיט לתמונה: נוצרה באמצעות OpenAI עבור אקי בן שחר.

קריסת המצוק בחוף סידני עלי בפברואר חידדה פער בין נוף שנראה יציב לבין סיכון שנמשך שנים. מסמכי מבקר המדינה והאזהרות של רשות הטבע והגנים מסבירים למה גידור ושילוט חשובים לא פחות מתוכנית מיגון.

‏בסוף השבוע של 21 בפברואר 2026 קרס חלק ממצוק הכורכר בחוף סידני עלי בהרצליה. זה נשמע כמו אירוע פתאומי, אבל הפרט החשוב ביותר בהודעת רשות הטבע והגנים היה דווקא אחר: הקטע שבו אירעה ההתמוטטות היה סגור לציבור באופן קבוע עוד קודם לכן. כלומר, הסכנה הייתה מוכרת, וההתמוטטות הפכה אותה למוחשית.

‏יש משהו מטעה במראה של מצוק חופי. מלמעלה הוא עשוי להיראות כגבול ברור בין יבשה לים. מלמטה הוא מעניק לפעמים תחושה של קיר טבעי איתן. אלא שמצוקי הכורכר משתנים בהדרגה בגלל תהליכי בליה, גשם, גלים והתערבות האדם. לעיתים התהליך איטי, וההתמוטטות עצמה מהירה. מי שעומד ממש מתחת לשכבה שנחלשה אינו בהכרח יכול לזהות זאת מראש.

‏בהודעה שפרסמה רשות הטבע והגנים למחרת הקריסה היא הזהירה מפני סכנת התמוטטות לאורך מצוקי החוף שבין פלמחים לחדרה. הרשות ביקשה מהציבור להתרחק מן המצוקים, לכבד שילוט ולא להיכנס לאזורים סגורים. מנהל מחוז המרכז ברשות, הראל בן שחר, הסביר כי התמוטטויות מסוג זה כבר התרחשו באזור בעבר וכי התהליך צפוי להימשך גם בעתיד.

‏למי שמכיר את חופי הרצליה, יש כאן הבחנה שחייבים לשמור עליה: קריסה במקטע מסוים אינה הודעה שכל חופי העיר נסגרו, וגם לא אישור ששאר הרצועה חפה מסכנות. פתיחה או סגירה של גישה, והוראות לגבי מקום מסוים, נקבעות לפי השילוט והעדכונים של הגופים המוסמכים. אי אפשר להסיק מצב בטיחותי מכך שבמקטע אחר נראים אנשים הולכים.

‏כדי להבין מדוע הסוגיה רחבה יותר מחוף אחד, כדאי לפתוח את דוח המעקב של מבקר המדינה מיולי 2024. הדוח מתאר לאורך חוף הים התיכון הישראלי כ-45 קילומטרים של מצוקים בלתי יציבים, מגובה של עשרה מטרים ועד 45 מטרים, ברצועה שבין חדרה לאשקלון. מתוך 13 קילומטרים של מקטעים שנקבע כי הם זקוקים להגנות ימיות, ב-8 קילומטרים לא הוקמו הגנות כאלה עד למועד הביקורת. אלה נתוני ביקורת היסטוריים, לא תמונת מצב עדכנית לאוקטובר 2026.

‏המבקר הצביע גם על הפער שבין ההערכות הכספיות לבין התקצוב. באומדן משנת 2022 הוערכה עלות ההגנות היבשתיות הנדרשות בכ-670.5 מיליון שקל, בעוד שבשלב א׳ הקצתה המדינה 90 מיליון שקל למיגון יבשתי. המספרים אינם תקציב הפרויקט בהרצליה לבדה, ואין להציגם כך. הם מלמדים על סדר הגודל הלאומי ועל כך שההתמודדות עם מצוק חוף אינה מסתיימת בהצבת גדר.

‏מיגון מצוק כרוך בהחלטות מורכבות. פעולה בים יכולה להשפיע על תנועת החול ועל מקטעים סמוכים; פעולה ביבשה צריכה להתחשב במבנים, בטופוגרפיה, בטבע ובשימוש הציבורי בחוף. במקביל, גם פרויקט הנדסי ארוך שנים אינו פוטר מהרחקה מיידית של מטיילים ממקום שבו קיים סיכון. זו אינה בחירה בין אזהרה למיגון: לשניהם תפקיד שונה.

‏מבחינת תושב שרוצה לרדת לים, השאלה הראשונה איננה כמה עמודים יש בדוח המבקר. היא פשוטה יותר: האם הדרך שבה הוא הולך מאושרת, האם האזור מתחת למצוק פתוח והאם חל איסור על שהייה ליד שפתו העליונה. ההנחיה של רשות הטבע והגנים ברורה במיוחד בנקודה הזאת: אין לשהות מתחת למצוקים ואין ללכת על קצה המצוק.

‏במרחק קטן מהים מתקיימים כמה סיפורים שונים: חוף רחצה, אתר טבע, שטח שימור ומפגש של גורמים ממשלתיים ועירוניים. בלי חלוקת אחריות ברורה ובלי מידע מדויק לציבור, קל להתבלבל בין הרצון ליהנות מהנוף לבין הזכות להגיע אליו בבטחה.

‏הקריסה בסידני עלי היא תזכורת לכך שלא כל סכנה נראית לעין. את הוויכוח על עבודות המיגון צריך לנהל על בסיס נתונים עדכניים ובקרה ציבורית. עד שהוויכוח יוכרע, הדבר החשוב ביותר למבקר בחוף אינו הניחוש אם המצוק נראה יציב. הוא המרחק שנשמר ממנו, וההחלטה להקשיב לסימן האזהרה גם כשהים שקט.

‏אקי בן שחר הוא כותב ועורך את "מאחורי הכותרות", מיזם תוכן עצמאי העוסק באקטואליה, חברה, ביטחון, כלכלה ונושאים ציבוריים מזווית פרשנית ואישית.

כתבות נוספות שיעניינו אתכם
פרק חדש ל-La Fille De: כוכבת הרשת ומעצבת האופנה ליבר בלילתי מסיימת את קונספט DE BRIDE ומשיקה פופ אפ בקניון עופר רמת אביב
אחרי שנים של הצלחה בעולם הכלות, מותג האופנה והלייף סטייל...
המבצע החשאי של ראש העיר בת-ים בניו יורק: כך הוגשה לאיראן תביעה של 250 מיליון שקל
ראש עיריית בת-ים, צביקה ברוט, הוביל מהלך משפטי חסר תקדים...
אלישבע גלפרין בתערוכת יחיד: Knockin' on Heaven's Door
פתיחה חגיגית – יום שישי  ה- 13/11/26  בשעה 11:00 אוצרות...
52 דירות יהפכו ל־161? מה מסתתר מאחורי מספרי ההתחדשות בגבעתיים‏
במתחם ניצנה–הכנסת מוצעת החלפת ארבעה בניינים בשני מגדלים. המספרים מראים...
ערב חגיגי של מורשת, מסורת ותרבות יהדות אתיופיה: עיריית בת-ים מזמינה את תושבי העיר לחגיגות חג הסיגד
עיריית בת-ים מזמינה את תושבות ותושבי העיר לציין יחד את...
לרגל חודש האזרח הוותיק: תלמידי התיכונים יצאו ליום התנדבות
במסגרת יום ההתנדבות החודשי ולציון חודש האזרח הוותיק, יצאו השבוע...
‏תומר שלנו: סיפורו של הילד מאזור שגדל להיות גיבור‏
תומר נגר היה ילד שקט וסקרן שאהב לצייר, לצלם ולגלות...
חדש במרכז ראם ברחובות: אשפוז יום לילדים בלי להגיע לבית החולים
מאוחדת פתחה במרכז הרפואי ראם ברחובות שירות אשפוז יום לילדים,...
דור הרופאים הבא של ישראל צומח בבת-ים: מגמת הרפואה הייחודית בתיכון אורט מלטון בעיר מכשירה את תלמידיה לעולם הרפואה
מגמת הרפואה הייחודית בתיכון אורט מלטון בבת-ים פועלת תשע שנים...
‏אגם הסופרלנד אינו רק נוף יפה: למה ראשון לציון צריכה לשמור עליו?
‏אגם הסופרלנד במערב ראשון לציון נראה לרבים כחלק מן הנוף...
דילוג לתוכן