נשות השנה 2021

נשות השנה 2021 של רשת מקומונט - מעיין פרתי, עדי פליקס ויוליה גורדיצ'וק


צוות העורכים של רשת מקומונט בחר עבורכם את הנשים שעשו את שנת 2021: כתבת הצרכנות של חדשות 12 מעיין פרתי, נלחמת עבורכם בכל יום על עוולות צרכנות, לוחמת מג"ב, עדי פליקס, מבצעת את תפקידה מתוך תחושת שליחות, דאגה ואחריות לביטחון המדינה והאזרחים, והשחיינית הפאראלימפית יוליה גורדיצ'וק, עשתה את הבלתי אפשרי על מנת להגיע למשחקים הפאראלימפיים בטוקיו. כל מה שרציתם לדעת על נשות השנה שלנו בשאלון אישי:

מעין פרתי כתבת הצרכנות של חדשות 12

בכל ערב היא מופיעה על המרקע שלנו, וחושפת את כל העוולות הנעשות לצרכנים, היא זו שמבשרת לנו על עליות המחירים, ואיך כדאי לנו להתנהל נכון בתחום הצרכנות. היא נבחרה לאשת השנה שלנו על עבודתה הקשה והמתמדת למען רווחתם הכלכלית של אזרחי ישראל תוך חשיפה ומניעת העוולות הצרכניות.

את משנה את מציאות הצריכה של אזרחי ישראל, ומדי ערב את מביאה לקהל את המציאות הטובה והפחות טובה על רשתות השיווק בישראל, איך ההרגשה לעשות זאת?

"בעיקר תחושת אחריות מאוד כבדה. יש נטייה לפעמים לתפוס את תחום הצרכנות כאיזוטרי, משני בחשיבותו לעומת פוליטיקה, חוץ וכו'. אני מרגישה היום שזה התפקיד הכי חשוב שיש, בעיקר בתקופה הזו. צרכנות בסופו של דבר עוסקת בשורה התחתונה של כולנו – מה וכמה יוצא לנו מהכיס. כשהמחירים פה עולים והכל מתייקר מה שצריך לעניין אותנו זה לאו דווקא איזו התבטאות פוליטית כזו או אחרת אלא יוקר המחיה. קשה להוציא ישראלים לרחובות. יש נטייה בעיקר לצאת כדי להביע שנאה או אהבה לאיזו דמות פוליטית, אבל לא יוצאים לרחובות כשמעלים את המחיר של המוצרים הכי בסיסיים שיש. התפקיד שלי הוא חד משמעית להילחם בזה, לוודא שספקים שחושבים להעלות את המחיר חושבים פעמיים ולגרום גם לצרכנים בבית לפעול בצורה חכמה יותר. אני יודעת שלפעמים לא קל להכיל את זה, יש הרבה צופים שכועסים כשהם רואים אותי מספרת על התייקרות אבל כנראה לא יפעלו בנושא, פה לדעתי המקום שלי. לפעול עבור אלה שאינם יכולים".

צילום כפיר קוטלר

כשאת נכנסת לרשת שיווק, האם יש חשש מטעם בעלי המקום?

"ברור. מאוד משעשע ללכת איתי לסופר, בטח בשנה האחרונה. נתחיל מזה שברגע שאני נכנסת, מנהל או מנהלת הסניף מדווחים על כך מיד ונגשים אלי. על הדרך שואלים בעדינות האם באתי לקניות או לצלם משהו לכתבה ולרוב אני עונה – באתי לקניות אבל על הדרך גם מצלמת. בסוף,  חלק גדול מהרעיונות לכתבות אני מקבלת כשאני עושה קניות בעצמי, או שולחת את בן הזוג. ובכלל אנשים רבים ניגשים, שואלים, מתייעצים ונותנים רעיונות. אין כמו להיות בשטח ולהרגיש את הקהל שלך".

אילו תגובות את מקבלת ברחוב?

"תגובות מאוד חמות. אנשים שמחים שיש מי ששומר עליהם. אני מודה שזה קצת מביך אותי כשאנשים ניגשים ומברכים או מודים לי. ישנם ימים שמרגישים כמו אחרי מלחמה ובהם האהבה של הקהל שווה את הכל".

אם לא היית כתבת צרכנות מה היית בוחרת לסקר?

"וואו, שאלה קשה. יש כל כך הרבה תחומים מרתקים ואני בטוחה שיכולתי לתרום מעצמי בכל תחום. אני לא מגבילה את עצמי ופתוחה לכל אפשרות. כרגע אני עמוק בצרכנות ומרגישה שיש לי עוד הרבה לתת בתחום הזה".

האם ישנם מצבים שאת מופתעת מהגילויים שלך?

"ברור. אני למשל לא חשבתי שסיפור שופרסל והאתר למהדרין יהפוך לסיפור כל כך חזק וחשוב מבחינה חברתית. אני בעצמי ישבתי עם פה פעור כשקלטתי את המחירים אבל אני רגילה שישראלים מתעצבנים ושנייה אחרי עוברים לכותרת הבאה. אבל דווקא הפעם זה נגע בהם, הכעיס ויצר מחאה. לפני כשנה עשיתי תחקיר על פערי המחירים בין הפריפריה למרכז ואני מודה שהופתעתי, לא ציפיתי לפערים כל כך גדולים. לפעמים קורה גם להיפך, מגיע אלינו טיפ שאנחנו בודקים ומגלים דווקא דברים חיוביים".

צילום כפיר קוטלר

מה היית רוצה לשנות בתחום הצרכנות בישראל?

"יש הרבה שינויים שאני חולמת לראות. אחד מהם זה לאחות את הנתק בין הרגולטור והממשלה למצב בשטח. יש עוד הרבה תחומים לא מטופלים ולא מסודרים. אנחנו הכי חכמים שיש – ממציאים אין ספור פיתוחים – אבל בסוף שוק המזון והצריכה שלנו נורא ריכוזיים, ולא מוצאים פתרונות מספיק יעילים כדי לפתור את יוקר המחיה פה. רק השבוע מישהי אמרה לי שהיא מרגישה שבלתי אפשרי לחיות במדינה ובמובן מסוים זה נכון. חבל שאלה שאמורים לטפל בבעיה הזו, לפתוח תחרות, לשים גבולות לרשתות השיווק וליבואנים הגדולים, לא עושה את זה. או לא עושה את זה מספיק טוב".

בזמני הפרטי : "אני רוקדת. ריקוד זו האהבה האמיתית שלי בחיים. חוץ מזה אני שחיינית. 3 פעמים בשבוע אני בבריכה, גם אם קפוא בחוץ".

לא יודעים עלי: "שאני בשלנית מעולה וקונדיטורית חובבת. בואי נגיד שהחברים והמשפחה מאוד אוהבים לבקר".

 


עדי פליקס לוחמת מג"ב כלבנית בגזרת ירושלים

היא משרתת ככלבנית במג"ב, ביצעה אינספור פעילויות מבצעיות, חלקן תחת אש וסכנה, והיא מגיעה בכל יום לעבודה עם תחושת שליחות ודאגה לאזרחים. היא נבחרה לאשת השנה שלנו, כי היא מסתכלת לסכנה בעיניים, מבצעת תפקיד בגזרה שגם גברים חוששים ממנה, ואת הכל היא עושה מאהבת המולדת, תוך שלרגע היא לא מאבדת את נשיותה. בזכות הופעתה בסדרה "מחוז ירושלים", צעירות רבות בחרו להתגייס למג"ב לתפקיד משמעותי.

איך זה לשרת כאשה בתפקיד עם לא מעט סכנות?

"התפקיד שלי מאתגר ומספק עבורי, עם כל הסכנות הקיימות בו. את השאלה הזו ניתן להפנות לאו דווקא לאישה אלא גם לכל שוטר ולוחם בשטח, שחווה את אותן הסכנות כמוני. הכל עניין של איך אתה מסתכל על זה. בסוף, אנחנו מבצעים תפקיד מתוך תחושת שליחות, דאגה ואחריות לביטחון המדינה והאזרחים. הסכנות מתגמדות כשאתה ממלא את תפקידך מהסיבות שציינתי, המטרה לפניך וזה מה שחשוב".

צילום דוברות המשטרה

כשמסתכלים עלייך רואים את הנשיות בהתגלמותה, איך עוברים מהעולם הזה לעולם הקשוח של המשטרה?

"לא חושבת שעשיתי מעבר בין העולמות, אני משלבת ביניהם. אם פעם לא העזתי למרוח לק שחלילה לא אראה נשית מידי, היום אני במקום אחר ועם קו מחשבה אחר. אפשר גם להיות בעולם ה"קשוח״ של המשטרה ולהיות בתפקיד לוחמת ובו זמנית להיות הכי נשית בעולם, גם בזמן העבודה וגם מחוצה לה".

מה התגובות של האנשים המזהים אותך ברחוב?

"בהתחלה ההרגשה הייתה מוזרה פתאום, כשאנשים זיהו אותי, ולשמוע התלחששויות לידי. אבל עם הזמן התרגלתי ולמדתי לקבל את החום והאהבה מהאזרחים, הכי מחמם היה לקבל הודעה מנערות שבזכות התוכנית הן גם רוצות להיות לוחמות וגם שחשבו שזה קשה ובלתי אפשרי, נתתי להן מוטיבציה ורצון להתגייס. עד היום אני מקבלת פניות ושאלות לגבי גיוס למג"ב ואני מרגישה סוג של שליחות וגאווה שהצלחתי לשנות משהו בתפיסת המחשבה".

הכלבים הם חלק מעולמך, אלו תכונות צריך כדי להיות איתם?

"הכלבים הם כל עולמי נקודה. בלעדיהם לא הייתי איפה שאני כיום. לקום כל בוקר ולבוא לעבודה לחבק ולנשק אותם לקבל מהם אהבה אין סופית זה ממלא אותי כל פעם מחדש ומטעין אותי. אני חושבת שקודם כל צריך להיות אדם לדעת לקבל אהבה ולתת, לאהוב בעלי חיים ולדעת שבלעדיהם אנחנו לא שווים, כל השאר יבוא לבד הם ילמדו אותנו לבד".

קרדיט דוברות המשטרה

עולם הצילום הוא חלק ממך, אלו תכונות צריך על מנת לעבוד איתם?

"עולם הצילום הוא חלק בלתי נפרד ממני גם בשגרה היום יומית שלי. אני מאוד אוהבת לתעד ולהנציל רגעים גם כאלו שעושים לי טוב בלב וגם את הקשים, אנשים אומרים שהיום המדיה מראה לנו תמונה ורודה אבל אני לא מסכימה עם האמירה הזו אני חושבת שזה דבר מדהים לחוות דרך העיניים חוויות של אנשים שמתעדים את עצמם ומצלמים. יש לי את היכולת לצלם רגעים מאוד נדירים מתוך העבודה שלי ואת חלקם גם לשתף עם אנשים שלא באמת מכירים את הצד שלנו כשוטרים ואת העבודה הקשוחה שלנו ביום יום. ישנה מגבלה מסוימת וכמובן שלא כל דבר אני מצלמת ומשתפת אבל במעט שאני יכולה לשתף אני עושה את זה באהבה גדולה".

מהם תחביביך בשעות הפנאי?

"תמיד אומרים עלי שאני משתעממת בקלות ולא מצליחה להחזיק בתחביבים הרבה זמן וזה נכון, אני אוהבת לגוון ולנסות דברים חדשים, היום אני יכולה להגיד לך שחלק מהתחביבים שלי הם כמובן צילום, ספורט אקרובטיקה על עמוד, טיולים בארץ ובחול אבל אם תשאלי אותי עוד שבוע, יכול להיות שיהיו לי כבר תחביבים חדשים".

אם לא היית שוטרת מה היית בוחרת לעשות?

"אני אוהבת את התפקיד שלי, אוהבת את המשטרה כארגון ואת האנשים שנמצאים בו, בכל מקום עבודה יש יתרונות וחסרונות, תקופות של עליות ומורדות".

מה המסר שלך לקוראות?

"אני חושבת שכל אדם צריך להיות במקום שטוב לו ולעשות מה שהוא אוהב ומה שנכון עבורו. זה שאנחנו נשים והחברה החליטה לקטלג אותנו בצורה כלשהי, לא אומר שאנחנו לא יכולות. אנחנו כן יכולות, אנחנו רק צריכות לרצות באמת ופסגת ההר לא תהיה רק כמשפט קלישאתי. אלא, באמת נגיע לשם".

 


יוליה גורדיצ'וק שחיינית פאראלימפית

היא ייצגה את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בטוקיו, והגיעה להישגים בעולם השחייה שהפתיעו אפילו אותה. אנחנו התרגשנו מהמעמד יחד איתה ובחרנו בה לאשת השנה על כל הכח וההתמדה שלה, גם בימים לא פשוטים, על מנת להגשים את החלומות שלה, ולהגיע להישגים עבורה ועבור המדינה.

איך הייתה ההרגשה לייצג את ישראל במשחקים הפאראלימפיים בפעם השניה?

"חוויה שקשה מאד לתאר, זה האירוע הספורט הכי גדול בעולם שמתאמנים בשבילו אין ספור שעות במשך שנים רבות ושמים את כל החיים בצד רק בשביל הפעם אחת או פעמיים לקפוץ למים ולייצג את המדינה ואת הדגל שלנו מול כל העולם. זה אירוע שכל ספורטאי חולם עליו ולפעמים זה לא קורה אבל כשזה קורה רק מלהשיג את ה''כרטיס'' כניסה למשחקים הלב בעננים. ההרגשה שלי כשאני מסתובבת בכפר האולימפי/פראלימפי עם מדים של ישראל והידיעה שאני נמצאת עם הספורטאים הכי טובים בעולם בכל הענפי ספורט, הרגישה כמו שליחות וכמו מעמד שאין כמותו, חלום שמתגשם ובמקרה שלי יצא לי להגשים אותו פעמים פעם אחת במשחקים בריו ב 2016 ובפעם השנייה בטוקיו 2020.

צילום קרן איזקסון

האם לפני כמה שנים, כשרק התחלת לשחות האמנת שאי פעם שתשתתפי במשחקים הפאראלימפים?

" כשהתחלתי לשחות בחיים לא חשבתי שאגיע למשחקים. היה לי חשוב לשחות התאהבתי במים וברעיון שאני שם עם עצמי והמחשבות שלי, והנכות שלי לא משנה כי אני שוחה עם מה שיש ומה שאין לי, הקטיעה שלי לא משנה שום דבר. רק לאחר שהתחלתי להתחרות בחוץ לארץ והתחלתי לעשות קריטריונים לתחרויות יותר רציניות, הבנתי שזה החיים שלי וזה העולם שלי ושאני רוצה להגיע הכי גבוה שאפשר ואין משהו כמו להגיע למשחקים הפראלימפים. פעם ראשונה שהרגשתי ככה היה ב 2013 כשהייתי בתחרות הבינלאומית הראשונה שלי שהתקיימה בברלין, בה הרגשתי שזהו כל עולמי ושאני רוצה להמשיך לעסוק בזה בכל כוחי. ומאז ועד היום זה כל מה שאני עושה וזהו מרכז חיי".

איך היו התגובות של הסביבה?

"כל מי שמכיר אותי יודע טוב מאד מי אני ו''לאן אני חותרת'', ושאני חיה ''מתחת למים'' ושהמשחקים הפאראלימפים היו בשבילי מטרה ואתגר גדול ובסופו של דבר כשהצלחתי להשיג את זה, המשפחה והחברים תמכו והבינו שכל הזמן הזה שהתאמנתי בוקר ערב בוקר ערב יום-יום הביא אותי למשהו גדול".

מה המטרה הבאה שלך?

"יש לי הרבה מטרות בחיים בשחייה ומחוץ לשחייה, אבל אני אוהבת לעשות צעד צעד וכל פעם להשיג משהו ולהמשיך הלאה. עכשיו המטרה שלי זה אליפות עולם שתהיה בקיץ 2022 באיי מדירה בפורטוגל ולנסות לשפר את התוצאות שלי ולהגיע הכי גבוה בדירוג העולמי. מחוץ לשחייה אחת המטרות שלי זה לסיים את התואר שלי בחינוך גופני בוינגייט ולהמשיך לתואר שני ולעבוד עם אוכלוסיות מיוחדות בתרפיה בספורט ולעזור לאנשים להשתקם דרך הספורט פיזית ונפשית".

תני דוגמה למודל לחיקוי בעינייך, ולמה?

צילום אלבום פרטי

"יש לי הרבה דמויות לחיקוי ספורטאים ולא ספורטאים, אבל הכי בולטים הם אמא שלי היא דמות מאד חשובה שתמיד ידעה להיות בן אדם נדיב בשבילי, אך קשוח כמו שאני הייתי צריכה ותמיד להיות שם בשבילי בהפסדים ובניצחונות, ובנוסף המאמן שלי יעקב בינינסון שמגיל צעיר בנה אותי וגידל אותי לספורטאית שאני היום וידע את החולשות ואת החזקות שלי ואיך להביא אותי למקסימום שלי. למרות שהדרך עוד ארוכה ויש עוד הרבה מה לעשות אבל זהו בן אדם שהקדיש את כל חייו לספורט ולתורת האימון וכל בוקר מחדש וכל אימון מחדש הקדיש את עצמו לנו לספורטאים כדי שאנחנו נצליח להוציא את הכי טוב שלנו ובנוסף לימד אותי הרבה על החיים ועזר לי למצוא את העולם שלי והשלווה שלי במים".

מהם התחביבים שלך כשאת לא בבריכה?

"קשה מאד למצוא תחביבים כשהרוב המוחלט של הזמן שלי הוא להיות במים או בחדר כושר אבל בתקופות ובזמנים שיש לי זמן אני מאד אוהבת לקרוא ספרים ולעשות בינג'ים בסדרות, לצאת עם חברים ומשפחה".