בספר חדש "יומן ניכור" שראה אור בהוצאת הדובדבן מספר אלי הירש על מסכת הייסורים שעודנו עובר עם גרושתו שאותה הכיר בישראל ושעמה התגורר בשוויץ
אלי הירש לא חשב כי חייו יתגלגלו לאותן תהומות שהגיע אליהן. בסך הכול השתוקק להקים משפחה אוהבת ומאושרת עם אזרחית שוויצרית שאותה הכיר בישראל ושעמה עבר להתגורר בשוויץ. ב"יומן ניכור" שראה אור אצל הוצאה לאור הדובדבן שוטח הירש את מסכת ייסוריו בתהליך גירושיו ואת הקשיים אשר עוררה גרושתו ברצותו לראות את שלושת ילדיו.
בספר מפרט הירש את פגישותיו הרבות עם הפסיכולוג אשר מנסה לעורר תקוות ולעודד את רוחו בתהליך טיפולי רב שלבי וארוך טווח. וכך הוא כותב כאשר נפגש עמו לראשונה: "אני פה משום שאיבדתי את היקר לי מכול בחיי ואיני יודע כיצד להתמודד עם האובדן הזה. איבדתי את שלושת ילדיי והכאב קשה מנשוא. הפצע שנפער בלבי שותת דם. קיוויתי שתוכל לעזור לי להקל במעט את הכאב".
הירש מתחיל בסיפורו על כך שאשתו נכנסה להיריון והוא התלבט אם להצטרף אליה בשוויץ. הוא למד לתואר שני והיה חייב לסיים את לימודיו. כעבור זמן מה ארז את חפציו.
כאשר הגיחה התינוקת לאוויר העולם התברר כי נדבקה בווירוס ה-CMV, הסיבה לעיכוב בגדילתה. רבים מהתינוקות הנושאים בקרבם וירוס מהסוג הזה נפטרים בחודש הראשון לחייהם. יש השורדים עד גיל שנה. עד למותם הם סובלים מפיגור שכלי ומוטורי חמור.
וכך מתאר הירש בספרו: "כמה ימים לאחר שהגענו הביתה, בשעה שאשתי עדיין עם התינוקת, בתחילת אוקטובר ישנה במיטתהּ, ישבתי על הספה בסלון, החזקתי את בתי בזרועותיי ושאלתי את עצמי את השאלה הקבועה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה התשובה שהתקבלה הייתה שלילית. והשלילה הייתה נחרצת. בוודאי שלא, אמרתי לעצמי בתקיפות. במהלך החודשיים שחלפו נקשרתי אל בתי בעבותות אהבה. התרגשתי מן השינוי שחל בי. הרגשתי שהשתחררתי מעול בלתי-נראה של נוקשוּת מחשבתית. הבנתי שעברתי תהליך חינוך עצמי חשוב ביותר ושקיבלתי שיעור שערכו לא יסולא בפז. למדתי לקבל ולאהוב את האחר כפי שהוא ולא לדון אותו לכף חובה בשל שונוּתו. דקות לאחר מכן, בעודהּ בידיי, נראה היה כי נשימתהּ של בתי הולכת ונהיית כבדה מרגע לרגע. לפתע השמיעה קול חרחור רך ואז נשמה את נשימתהּ האחרונה ומתה".
מאותו הרגע החלה להתדרדר מערכת יחסיהם. בינתיים מצא הירש עבודה בשוויץ כמרכיב מחשבים בחברה טכנולוגית בעיר ציריך עד שהפך למנהל פרויקטים. וזאת על אף סירובה של אשתו לעבור להתגורר בציריך. היא רצתה להמשיך להתגורר בעיר ברן ליד בני משפחתה.
לאחר שנולד בנם האחרון התחיל להבין כי עליו לעזוב את הבית. יחסים העכורים הם אשתו הביאו אותו להודיע לה כי הטוב ביותר לעשות הוא להיפרד. היא הסכימה עמו מיד. כעבור זמן קצר הבין כי הסכמתה המהירה נבעה משום מערכת יחסיה עם גבר אחר. "בינתיים עברתי לישון על מזרן בחדר התינוק. במאי עם שלושה ילדים – בחלוף שש שנים ארוכות וקשות בשווייץ יצאתי מן הבית – בני כמעט-חמש, כמעט-שלוש ושישה חודשים ועברתי להתגורר בדירת שותפים בכפר לא רחוק, כשאני לוקח עמי רק את בגדי וחפצי האישיים".
אירוע זה היה כאין וכאפס לעומת התהליכים המשפטיים שעמם נאלץ הירש להתמודד במקביל לרצונה של גרושתו למנוע ממנו לראות את ילדיו. בינתיים התחתן הירש מחדש והפסיק לראות את ילדיו בחלוף שלוש השנים הראשונות לאחר פרידתו מאשתו. גרושתו אסרה על ילדיהם להיפגש עמו. הירש מגדיר זאת "ניכור הורי". גרושתו כך טען נקטה בתחבולות שונות כדי למנוע ממנו לראות את ילדיו ואף הסיתה את ילדיו כנגדו. הדבר היה הדרגתי: "נתחיל בכך שלעתים קרובות היא קיצרה את סופי השבוע של הילדים אצלי, או ביטלה אותם לגמרי, בכך שקבעה עבורם תכניות עם קרובי משפחה או חברים בדיוק בזמן שבו היו אמורים לשהות אצלי".
אחר כך התעקשה ליטול לעצמה משמורת בלעדית על הילדים. רק כמה שנים לאחר הגירושים התקבל חוק חדש בשווייץ ששינה את מצב העניינים וקבע שבררת המחדל במקרה גירושין הוא משמורת משותפת, אך עבורו היה זה כבר מאוחר מדי.
ספרו של הירש אכן שופך אור על מצב האבות הגרושים השרויים פעמים רבות בחוסר אונים מתמשך לנוכח החוקים המשפטיים בישראל וגם בעולם. יתרה מזו, בסיפור מרגש זה ניתן להבין עד כמה מצוקה של אב יכולה לדרדר את מצבו ולפגוע ברווחתו האישית.
הוצאה לאור הדובדבן זיהתה עוד בהתחלה, מרגע שכתב היד הגיע אל שולחנה, את המסר החשוב שבו, כתב יד החושף את חייו של אב שאינו יכול לראות את ילדיו ונאלץ להתמודד עם התעללות אשתו.
"זהו ספר חשוב בעיקר עבור החברה הישראלית הלוקה פעמים רבות בחוסר הבנה כלפי צורכי האחר", אמרו בהוצאה לאור הדובדבן. "הגורמים הרלוונטיים וקובעי המדיניות חייבים לקרוא את הספר הזה ולהבין סוף סוף עד כמה מצוקה של אב יכולה להיות גדולה על לא עוול בכפו. כחלק מניסיוננו לשפר את תרבות הדיון והשיח בחברה הישראלית, הספר הזה עשוי לתקן עוולות ולשרטט מסלול חיים מפויס יותר".
את הספר "יומן ניכור" ניתן לרכוש ברשתות הספרים הגדולות.
