הופעתן של קונדילומות באזור איבר המין נחשבת לתופעה נפוצה יחסית בעולם המודרני, אך במקרים רבים הגילוי שלהן נעשה בבדיקה שגרתית ולא כתוצאה של תלונת המטופלת.
מהן קונדילומות?
בכלליות, קונדילומות הינן יבלות המופיעות על גבי איבר המין או פי הטבעת ונגרמות כתוצאה מהדבקה של וירוס הפפילומה. יבלות אלו יכולות להיות קטנות מאוד, עד מספר מ"מ בודדים, ועל כן לא ניתנות לאבחון באמצעות מגע או ראייה. מנגד יכולות גם להופיע יבלות גדולות יותר או צבר יבלות, דמוי כרובית, המאפשרים אבחנה קלה יותר.
איפה מופיעות הקונדילומות?
קונדילומות מופיעות אצל גברים ונשים כאחד. אצל נשים קנודילומות יופיעו באוזר הנרתיק, צוואר הרחם או בין הנרתיק ופי הטבעת. אצל גברים הן יופיעו לרוב באזור קצה הפין, שק האשכים או סביב פי הטבעת.
איך נדבקים?
כפי שכבר ניתן היה להבין, מדובר במחלת מין ועל כן היא מועברת בזמן פעילות מינית. ההבדל בין קונדילומות לבין מחלות מין אחרות היא שקונדום אינו מגן באופן מושלם מפני ההדבקה. הסיבה לכך נובעת מדרך ההדבקה וממקור המחלה.
המחלה מועברת באמצעות וירוס הפפילומה אשר מדביק תאי עור שונים באזור איבר המין והמפשעה. המעבר של הווירוס מאדם אחד לשני מתרחש בעת שפשוף של העור. בשל כך ניתן להידבק בווירוס גם באמצעות מין אוראלי ואנאלי. ככל שמספר הפרטנרים עולה, כך עולה גם הסיכון להידבק ולהדביק.
וירוס הפפילומה
משפחת וירוס הפפילומה כוללת בתוכה כ-200 זנים שונים. הזנים מתחלקים ל-3 סוגים תת משפחות. התת משפחה הראשונה הינם הזנים אשר לרוב אינם מזיקים ולא גורמים להופעה של מחלה. התת משפחה השנייה כולל את הזנים אשר גורמים להופעתן של הקונדילומות. התת משפחה השלישית והמסוכנת ביותר, כוללת את הזנים אשר גורמים לסרטן צוואר הרחם.
קיימות דעות סותרות על השאלה האם זן אחד יכול לגרום גם להופעתן של קונדילומות וגם סרטן. בין אם התשובה היא חיובית ובין אם היא שלילית, יש לזכור שניתן להידבק במספר זנים שונים.
הבדיקות לאבחון קונדילומות
כפי שכבר ציינו, ישנם מקרים רבים בהם הקונדילומות הינן קטנות מאוד ועל כן הן אינן ניתנות לזיהוי בפיזי קל. כמו כן, חולים רבים אינם חווים סימפטומים נוספים, כמו גרד או אי נעימות. הדרך הנפוצה ביותר בגילוי קונדילומות הינה באמצעות בדיקת פאפ, אשר נעשת באופן תדיר לכל אישה מעל גיל 25.
בדיקת פאפ
מדובר על בדיקת שקיפות צוואר הרחם. בבדיקה לוקחים דוגמה מאזור צוואר הרחם אשר נשלחת לבדיקות מעבדה מיוחדת המאפשרות אבחון של שינויים אשר התרחשו בתאים. שינויים בתאים יכולים להעיד על קונדילומות או על תהליך טרום סרטני/סרטני.
את הבדיקה עושים אצל רופא הנשים ויש לבצע אותה פעם ב-3 שנים. מטרתה העיקרית היא אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם אך גם קונדילומות מאובחנות באמצעותה.
בדיקת קולפוסקופיה
במקרים רבים, האבחון של בדיקת הפאפ אינו מספיק ונדרשת בדיקה פיזית של הנגעים שהתגלו. בשביל זה הרופא יבצע בדיקה באמצעות מכשיר הקולפוסקופ, שהוא מעין מיקרוסקופ אשר מאפשר הגדלה של בין פי2 לפי 60. בכך הרופא יכול להגדיל כל אזור חשוד ולבחון אותו לעומק. נוסף לכך הרופא יכול לבצע צביעה של האזור הנבדק. הצביעה מאפשרת לרופא לאבחן את הנגעים בצורה טובה יותר.
בדיקה גופנית
במצבים בהם היבלות גדולות מספיק ונמצאות באזור גלוי לעין, הרופא יוכל לאבחן את הנגע בתור קונדילומה ללא בעיה וללא צורך בבדיקות נוספות. אף ייתכן כי הגעה לבדיקה גניקולוגית שגרתית תוביל לזיהוי של נגעים חשודים והתחלה של בירור נוסף.
קראו עוד על אבחון עצמי של קונדילומות
את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן, גינקולוג בכיר.
