נתחיל בכך שנאמר, שאי ספיקת לב היא עניין של לב. על כן, אולי יהיה נכון לדבר קצת על הלב. קודם כל, הוא מקור האהבה שלנו, כיוון שזה ברור – שכל פעם שמישהו אוהב, הוא שולח "אמוג'י" של לב (כך בעידן הנוכחי) – או לפחות, זה המצב ברבים מהמקרים. אנחנו חלילה לא רומזים, שאם מישהו נמנע מלשלוח לבבות, הוא לוקה בליבו. על אף, שזה יכול להיות מדד מצוין לאהבה. בייחוד אם מודדים אותה באמוג'י.
הלב כמשאבה
מעבר לתפקידו של לב, כמושב האהבה – הוא למעשה משמש גם כמשאבה המזרימה דם לכל חלקי הגוף. זה אמנם אחד מהתפקידים המשניים שלו, שמואפל על ידי כס האהבה ומה לא – אבל, אם בכל זאת מדברים על הנושא של אי ספיקה, הרי שתפקוד המשאבה הוא חיוני להבנה של, מה בעצם קורה עם הלב, ולמה הוא לא מספק מספיק דם לגוף.
ובכן, במצב רגיל, הלב כמשאבה – מזרים את כמות הדם הדרושה עבור תפקודי גוף שונים. כלומר, הלב מזרים את הדם דרך העורקים, לכל הנקודות בגוף, במחזור הדם – ונושא עימו את החמצן, ושלל האיכויות התזונתיות המתבקשות כדי להחיות את הגוף.
באם לדוגמה, יש ליקוי בתפקוד, ליקויי בהתכווצות שריר הלב – משהו במשאבה יוצא מאיזון, והיא לא עושה את תפקידה ביעילות, כבעבר. הדבר יכול להתבטא בהפרעה, ביכולת המילוי, של חדר הלב השמאלי, ובשפה הרפואית, זה מקבל תרגום לכדי תוצאה שבה יש קושי בהרפיית שריר הלב. ועקב כך שמדובר במשאבה, האפקט לו אנחנו יכולים לצפות, הוא יכולת חזקה של הרפייה וכיווץ, ואנחנו רוצים לשמור על כל צידי המאזן חזקים ומתפקדים.
שמאלו של הלב
תסמונת של אי ספיקת לב, יכולה להתחלק לשני סוגים, הן בצד שמאל והן בצד ימין – והיא יכולה לכלול גם את שניהם.
כשמדובר על צד שמאל, הרי מדובר על ירידה כאמור, ביכולת ההתכווצות של החלק השמאלי של כס האהבה, כלומר, של הלב – וזה החלק שאחראי על קבלה של תאי דם נושאי חמצן מהריאות, והזרמתם לשאר חלקי הגוף. הריאות מעשירות בחמצן, החלק השמאלי של הלב מעשיר את שאר חלקי הגוף. הריאות ממש אוהבות להזרים חמצן לגוף, אז הן מצפות שהלב יעשה את תפקידו וייקח את החמצן שהן ייצרו לכל המקומות הרצויים – ואם הוא לא מזרים, אז מקומות מסוימים בגוף לא יקבלו את אותה מידה שיכלו, לו הלב היה עובד במאה אחוז, ביכולת הכיווץ שלו, ומה לא.
הדבר יכול להוביל לאתגר מסוים, בין אם במנוחה או במאמץ – של תפקוד הגוף, שכן הוא צריך חמצן. ככל שהבעיה יותר קלה, כך אפשר יותר להתאמץ ולהפעיל את הגוף. ישנם טיפולים תרופתיים לדבר, אך לא ברור לנו אם הרפואה אכן מצאה מענה "רפואי", או פשוט מנסה לטפל בתסמינים. בכל אופן, תמיד ישנם שיטות ריפוי מעמיקות, ומדויקות – למי שתר ליבו אחריהן.
