בעומק פני השטח

שם התערוכה: בעומק פני השטח

מעין בן יונה

אוצרת: גלינה ארבלי

מקור המונח "אורנמנטיקה" במילה הלטינית "ornare" שפירושה "לקשט ולעטר" אך גם "לסדר ולארגן". מאז שחר התרבות מבטא העיטור צורך בסיסי להטביע ממד אנושי אסתטי באמצעות הסידור מחדש של דבר קיים. ניתן לאפיין את האורנמטיקה בשלושה היבטים: מבחינת הצורה – העיטור הוא מערכת של דגמים החוזרים על עצמם בקצב אחיד; מבחינת התכלית – העיטור נועד ליפות ולקשט משהו אחר ולפיכך הוא אינו עצמאי אלא כפוף לדבר שהוא מעטר, לדוגמה חפץ, בניין, טקסט או ציור; מבחינת ההתייחסות למתבונן – מטרת העיטור לענג את עין המתבונן, ליצור בו נינוחות ויזואלית אסתטית ובכך להשרות אווירה נעימה של שביעות רצון.

בעבודות המוצגות בתערוכה מבקשת האמנית מעין בן יונה להשליט סדר מחדש בעולם העיטורים שבמסגרתו היא עובדת בשנים האחרונות ולבדוק מה קורה לאובייקט (המעוטר) כאשר הצורה שנועדה לקשט אותו (הפונקציה) יוצאת מפני השטח של הכלי.

בתערוכה לוקחת מעין את דגמי העיטור שהיא עובדת איתם, מוציאה אותם מפני השטח של הכלים שהם עיטרו ונותנת להם חיים תלת־ממדיים, לעיתים כאובייקט עצמאי שאינו תלוי בכלי אחר ולעיתים כעיטור תלת־ממדי המעטר כלי. במהלך זה של פירוק, בנייה והרכבה מחדש היא משנה את הצורה הכוללת של האובייקטים המוכּרים ובוראת אובייקטים בעלי חיות ואופי המרכיבים עולם חדש המזמין שוטטות. עולם מלאכותי זה, המשרה תחושה של טבע קפוא, שנמצא בתנועה ומזמין את הצופה להיכנס לתוכו, להתנתק ממה שקורה בחוץ ולהתמסר למה שקורה בתוך האובייקטים וביניהם, אובייקטים שהעיטור התלת־ממדי מקנה להם אישיות ואופי.

במהלך זה האובייקטים המוצגים בתערוכה חוזרים מחדש אל מחוזות הטבע, חזרה המתבטאת הן בצורותיהם המעגליות והמעוגלות והן בצבעוניות הטבעית של החומרים שהם מיוצרים מהם – הפורצלן בצבעו הטבעי הלבן והחֵמר בצבעו הטבעי השחור. בנוסף, מתקיים מתח בין העדינות של הפורצלן לבין הגסות והחספוס של החמר.

לפיכך התערוכה מציגה עולם מלאכותי שמזמין  את הצופה לשוטט ולטייל בין מבניו המעוטרים, להתבונן בהם בעיון, להתפלא, להציץ ולהתעמק בפרטיהם, לעקוב אחר התנועה שקפאה ולפענח את המבנה שלהם ובה בעת להרהר בתהליך האמנותי של הפיכת העיטור הדו־ממדי לתלת־ממדי ואיך הוא משפיע על המבנה המרחבי של האובייקטים.

[1] קישוט (עיטור) הוא דחייה של הדיכוטומיה בין הטבע והתרבות. זהו סינטיסייזר של ביטויים תרבותיים בתחום הטבע. קל לראות כיצד קרמיקאים יאמצו גישות כאלה לקישוט, מכיוון שהקרמיקה עצמה כרוכה בהפיכת הטבע (חֵמר) לתרבות (סיר).