כך אמר הבוקר הבימאי אבי נשר בטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה במכון משואה והוסיף "לא בחרנו להיות מיוסרים עם הפוסט טראומה הזו. כל פעם כשאתם מגנים אותנו על שפעלנו בנוקשות יתר, הפוסט טראומה הופכת להיות עוד יותר חמורה. כי כפי שאנחנו רואים את זה, אנחנו רק מנסים להימנע מאסון נוסף".
ניצול השואה והפילנטרופ פרנק לואי: "החוויות שעברתי בשואה הן טראומה והשאירו חותם עצום שעיצב את חיי. פעמים רבות, אתם מבקרים אותנו. לעתים בצדק. אני מבקש, כשאתם שופטים אותנו, זכרו שאנחנו אנושיים ושהשנים ההן מנהלות אותנו". .
שגריר אוסטרליה כריס קאנאן: "יש לנו הממשלות בעולם החובה לפעול למען זיכרון השואה. זו אחריות עמוקה ומשותפת לכל הדורות ועל כל אחד מאיתנו ליישם אותה בנחישות".
הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה התקיים זו השנה ה-15 במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, בשיתוף משרד החוץ בסימן "75 שנה לשחרור – העברה בין-דורית של זיכרון השואה". בטקס התכנסו עשרות שגרירים המכהנים בישראל. את הטקס הנחה קובי מידן, בן הדור השני לניצולי שואה.
הבימאי אבי נשר שיתף את תובנותיו כבן "הדור השני" וחוויות הפוסט טראומה של ילדי ניצולי השואה בפרט וישראלים בכלל. "בשביל העולם, השואה נגמרה לפני 75 שנים. בשבילנו, הישראלים, היא מעולם לא נגמרה. אין דרך להבין את ההווה של ישראל בלי להבין את העבר שלה". הוא פנה לשגרירים ואמר "בשבילכם המלחמה נגמרה, בשבילנו לא. אתם המשכתם הלאה. אנחנו לא. לא בחרנו להיות מיוסרים עם הפוסט טראומה הזו, וכל פעם שאתם מגנים אותנו על שפעלנו בנוקשות יתר, הפוסט טראומה הופכת להיות עוד יותר חמורה. כי כפי שאנחנו רואים את זה, אנחנו רק מנסים להימנע מאסון נוסף". הוא הסביר כי הוא כמו כל בני דורו "גדלנו באווירה של סודיות, פחד, כעס, אשמה והכחשה, שנמשכו שנים ארוכות" וכי הוא עצמו לא יודע הרבה על העבר של הוריו ולא יודע איך הם שרדו את הגיהינום שעברו. "הם פחדו לספר ואני פחדתי לשאול", הוא אמר והסביר שלקח לו 52 שנה כדי להתמודד עם זיכרונות השואה שייסרו ועדיין מייסרים כל ישראלי. "במשך 52 שנים הצטיינתי בהעמדת פנים שהעבר של הוריי הוא לא העבר שלי. ניסיתי להעמיד פנים שההיסטוריה שלי החלה עם לידתה של מדינת ישראל, ב-1948 ושאנחנו, אלה שנולדו כאן, משוחררים מזוועות העבר". עוד הוא אמר כי "האימה הנוראית והאכזריות חסרת התקדים שהיו בשואה, עיצבו את ה-DNA הלאומי שלנו. בשבילנו, קץ הימים הוא לא איזושהי אמונה תנכ"ית אלא תפיסה שמעסיקה אותנו על בסיס יומי. אני רואה את הדור של הילדים שלי מתייסר מאותה תחושה של פחד. כמו שאמרתי, העולם יכול להרשות לעצמו להמשיך הלאה, אנחנו לא".
הוא הסביר לנציגי הממשלות הזרות בישראל שמה שהישראלים כלוקים בפוסט טראומה זקוקים לו, היא תחושה שהמצוקה שלהם, הטראומה של השואה, לא נשכחה.
סר פרנק לואי, ניצול שואה, איש עסקים ופילנטרופ שעלה לישראל לפני כשנה שיתף את הסגל הדיפלומטי בסיפורו האישי המרגש מתקופת השואה "החוויות שעברתי בשואה השאירו חותם עצום שעיצב את חיי". הוא פנה לשגרירים והדגיש: "פעמים רבות, אתם מבקרים אותנו. לעתים בצדק. אני מבקש, כשאתם שופטים אותנו, זכרו שאנחנו אנושיים ושהשנים ההן מנהלות אותנו".
כריס קאנאן, שגריר אוסטרליה נשא דברים באתר ההתייחדות בשם הקהילה הדיפלומטית. הוא ציין כי אוסטרליה מאופיינת בחברה רב-תרבותית בה אנשים מכל הדתות וארצות המוצא משגשגים, אבל אפילו היא לא חפה מאירועי אנטישמיות וגזענות.. קאנאן דיבר על חובת כל הממשלות בעולם ביחס לזיכרון השואה: "יש לנו החובה לפעול למען זיכרון השואה, יש לנו החובה ללמד את האירועים וההיסטוריה של השואה בבתי הספר, יש לנו החובה לתמוך בחינוך לזכויות אדם ויש לנו החובה להילחם בתקריות אנטישמיות ותופעות של גזענות, בכל מקום בעולם. זו אחריות עמוקה ומשותפת לכל הדורות ועל כל אחד מאיתנו ליישם אותה בנחישות".
מירון ראובן, ראש הטקס במשרד החוץ התייחס לחשיבות יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שהפך לפלטפורמה לזיכרון, המשותפת לכל האומות. השגריר ראובן ציין כי הדברים שנשא בשבע שעבר שגריר גרמניה לפיהן ארצו לא למדה את לקחי העבר ואת התנצלותה של הולנד על מעשיה כלפי יהודים במלחמת העולם השנייה אתמול מעידים על הנכונות של ראשי מדינות אלה להישיר מבט לעבר ולהווה באומץ רב. "השנה אנחנו מציינים 75 שנה לשחרור אושוויץ בתקווה שלקחי העבר ישמשו אותנו למען עתיד טוב יותר לכל האנושות".
יוסף פייט, יו"ר מכון משואה: "בשנים האחרונות היינו עדים לעלייה בנוכחות השואה בשיח הציבורי הישראלי. על אף שהשואה מתרחקת מאיתנו ומספר הניצולים הולך ופוחת, צעירים מגלים עניין הולך וגובר בשואה ובמשמעותה לחייהם".
איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה הזמינה את השגרירים לתערוכה חדשה שנפתחה היום במכון משואה בשם "התערוכה – רגעים ראשונים" ואמרה: "העולם מציין בימים אלה 75 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית ושחרור המחנות. בימים אלה אנחנו עומדים בצומת היסטורית בה אנחנו עדיין אוחזים בידיהם של הורינו ניצולי השואה, ובד בבד מכינים תצוגות ותשתית חינוכית להעברת קולם של הניצולים לדורות הבאים. התערוכה מבוססת כולה על עדויות מוסרטות של ניצולי שואה מתוך ארכיון משואה, המתארות את התגובות המיידיות של הניצולים עם השחרור.
