שני גוזלים נדירים של עיטם לבן זנב בקעו במרכז הזואולוגי, ספארי, ברמת גן.
ההורים הם זוג שחזר לספארי לאחר שנתיים של שהייה בחי בר כרמל.
עיטמים לבני זנב הם דורסי יום גדולים שהיו פעם חלק מנוף ארצנו אולם נכחדו לגמרי כמקננים בטבע הישראלי אחרי יבוש החולה ומאז רק פרטים בודדים חולפים בשמי ארצנו לעיתים רחוקות.
מאז שנות ה-80 נעשים מאמצים כבירים להשבת המין הזה לנופי הארץ, בשיתוף עם גני חיות בעולם, גני חיות מקומיים ובכללם הספארי, ובניצוח רשות הטבע והגנים.
למרות מאמצים גדולים, לא התבססה אוכלוסיית העיטמים לבני הזנב בארץ. לאחרונה הוחלט להגדיל את גרעין הרבייה במתקנים השונים, לחדול לעת עתה מניסיונות ההשבה לטבע, ולטפל קודם בגורמי הפגיעה: הרעלות, התחשמלות וציד.
בתחילת שנת 2024 מטפלי מחלקת הציפורים הבינו, כי מועד הקינון של זוג העיטמים לבני הזנב מתקרב בצעדי ענק והחלו להכניס לחצר ענפים כדי לעודד את הצמד לבנות קן ולהטיל בו ביצים. מאמציהם של המטפלים לא העלו חרס, ובתחילת חודש פברואר זוג העיטמים החלו לבנות קן על מדף גבוה בחצר, שם הוצבה גם מצלמה המאפשרת לצוות לעקוב בזמן אמת אחר הקינון ובעתיד גם אחרי הטיפול ההורי.
לשמחת כולם נקבת העיטם הטילה שתי ביצים, אולם עשתה זאת על מדף העץ מחוץ לקן. מאחר שהיה חשש שהביצים תפגענה הן הועברו למדגרה בגן החיות התנ"כי בירושלים, ובמקומן "הושתלו" בקן ההורים שתי ביצי דמה מגבס. ביצי הדמה נועדו לגרום להורים להמשיך ולדגור על הביצים ולא לנטוש את הקן. כך, שכשיגיע הזמן אפשר יהיה להחזיר את הגוזלים שיבקעו במדגרה אל הקן.
זוג העיטמים דגרו על ביצי הדמה למשך קצת יותר מחודש, עד שהגוזלים בקעו במדגרה בירושלים. ימים ספורים לאחר בקיעתם הוחזרו הגוזלים על ידי המטפלים לקן ההורים יחד עם שברי ביצה כדי לדמות בקיעה אמיתית.
מספר דקות, זה פרק הזמן שלקח להורים להבחין בגוזלים ולשוב לקן. הם גילו בהם עניין רב מאוד תחת עיניהם המפקחות של מטפלי מחלקת הציפורים. אך אלו שמו לב, כי על אף העניין הרב, זוג העיטמים לא מאכיל את הגוזלים. כשהשעות ארכו ולאחר ניסיונות להאכיל את הגוזלים בתוך הקן, חרף ניסיונותיה של האם להרחיק את המטפלים, הבנו שאין מנוס אלא להוציא את הגוזלים למקום מוגן על מנת שישרדו.
כך במשקל זעום של כמאתיים גרם, שני הגוזלים הנדירים הועברו לאומנת מחוממת ובטוחה. בזמן ההאכלות התכופות המטפלים עמדו מאחורי פרגוד שמסתיר אותם. הם האכילו את הגוזלים בעזרת "בובת כפפה" בדמות ראש של עיטם כשהם מוציאים את הבובה דרך חור בפרגוד ומציצים על הגוזלים דרך חרך. את בובת העיטם, נתן לנו יגאל מילר המיתולוגי מרשות הטבע והגנים. הפרגוד כמו גם הבובה נועדו למנוע החתמה של הגוזלים על בני אדם, דבר שעלול לפגוע בהצלחתם העתידית בתקשורת, בהשתלבות עם בני מינם וברבייה.
במשך כחודש וחצי המטפלים האכילו את הגוזלים. ניקו, סידרו ודאגו לשמירה על טמפרטורה מתאימה באומנת. בזמן הזה הגוזלים הקטנטנים שבקעו במשקל של 80 גרם בלבד, גדלו והתפתחו וביום רביעי שעבר שקל כל אחד כשלושה קילוגרם! בשבוע שעבר הועברו הגוזלים לחצר במשעול הדורסים בגן החיות, הצמודה לחצר של הוריהם. הם הושמו בקן גדול ומפנק במיוחד. ג'ניה נגר הספארי בנה להם קן גדול ונוח לזוג גוזלים ענקיים.
עיטמים לבני זנב הם דורסים גדולים שקיבלו את שמם בשל בית הגידול האופייני להם: ימים, אגמים ובתי גידול לחים. העיטמים צדים את טרפם בדריסה- כלומר בשימוש ברגליהם החזקות והמצוידות בטפרים אימתניים ולצד דגים, יונקים, ציפורים, זוחלים ושאר בעלי חיים השוכנים בסביבות בית הגידול שלהם. הם גם לא בוחלים באכילת פגרים. ישראל מהווה קצה גבול התפוצה הדרומי של מין זה ובאזורנו הם רגישים במיוחד לכל פגיעה בבית הגידול והשבתם לטבע הישראלי מאתגרת במיוחד. כולנו תקווה שהגוזלים יסייעו להרחבת גרעין הרבייה המקומי, שהאיומים על קיום העיטמים בטבע הישראלי יוסרו ושבעתיד הקרוב נוכל להמשיך בתהליך ההשבה לטבע, והפעם נצליח לבסס את המין המרהיב הזה כשוכן של קבע בארץ.
