דיירי בניין שנפגע מטיל ברחובות נותרו ללא טיפול מהעירייה, עד שנציבות תלונות הציבור התערבה
רחובות נמנתה בין הערים המטווחות ביותר במהלך מבצע ״עם כלביא״, ותושביה הגישו תלונות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בעקבות ליקויים בטיפול וחוסר מענה מצד הרשויות • בסך הכול התקבלו בנציבות 700 פניות ותלונות מתושבים ברחבי הארץ על גופים ציבוריים בעקבות מתקפת הטילים מאיראן • הנושאים המרכזיים: מקלטים לא תקינים, קושי בקבלת פיצויים על נזקים, ושירות לקוי למשפחות שפונו מבתיהן
במהלך ימי המבצע יצאו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ומנהלת נציבות תלונות הציבור, עו"ד כרמית פנטון, לשטח ביחד עם עובדי הנציבות כדי להתרשם מקרוב מהפערים שעלו בטיפול בעורף. במסגרת הסיורים הללו הם ביקרו גם בזירה שנפגעה מטילים איראניים ברחובות.
עם פרוץ המבצע הפעילה נציבות תלונות הציבור את הקו החם – מוקד סיוע שפעל בטלפון ובווטסאפ על מנת לסייע לתושבים שנפגעו והתקשו במימוש זכויותיהם. הסיוע ניתן בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית ואנגלית, חינם אין כסף ועבור תושבים רבים ברחבי הארץ. השירות הזה היה קריטי לקבלת מידע אמין, הכוונה והנגשה של זכויות בזמן אמת.
במקביל הפעילו צוותי נציבות תלונות הציבור עמדות קבלת קהל ב־28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו מפונים, רבים מהם חוו תחושת חוסר אונים לאחר שנפלו בין הכיסאות ולעיתים לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לגורמים המתאימים בגופים הציבוריים.
רחובות: התושבים פונו מבניין שנפגע מטיל, ולא קיבלו טיפול מהעירייה
במהלך המבצע התקבלה בנציבות תלונות הציבור פנייה מתושב רחובות, שבניין מגוריו נפגע מטיל. הוא ושכניו פונו למלון בירושלים, ונמסר להם כי כדי לשוב לבתיהם נדרשת חוות דעת של מהנדס עירוני, שתוודא שהמבנה בטיחותי למגורים. התושב טען כי על אף פניה שנעשתה לעיריית רחובות בנושא, מהנדס מטעם העירייה לא הגיע לבחון את הבניין, גם לאחר סיום המבצע. העיכוב מנע מהדיירים לחזור לשגרת חייהם ולבתיהם.
בעקבות פנייה של הנציבות, מסרה העירייה לדיירים כי ניתן לחזור ולהתגורר בבניין, אולם, נוכח הנזקים שנראו בבניין, המתלונן ביקש לקבל אישור רשמי בכתב ממחלקת ההנדסה כי הבניין אינו מסוכן למגורים. לאחר פנייה נוספת של הנציבות, הגיע מהנדס עירוני לבניין, בדק את המצב וקבע כי יש לבצע תיקונים בגג הבניין בטרם יהיה ניתן לחזור ולגור בו. בכך ניתן סוף־סוף מענה ברור ופתרון בטיחותי לדיירי הבניין.
פתח תקווה נמנית על הערים שתושביהן הגישו את מספר התלונות הגבוה ביותר על גופים ציבוריים בזמן מבצע ״עם כלביא״
פתח תקווה נמנית על ארבע הערים שתושביהן הגישו את מספר התלונות הגבוה ביותר לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה על גופים ציבוריים במהלך מבצע ״עם כלביא״ • 700 פניות ותלונות התקבלו מתושבים ברחבי הארץ בנציבות על גופים ציבוריים בעקבות מתקפת הטילים מאיראן • הנושאים המרכזיים: מקלטים לא תקינים, קושי בקבלת פיצויים על נזקים, ושירות לקוי למשפחות שפונו מבתיהן
מתוך כ־700 פניות ותלונות שהתקבלו בנציבות, בין היתר בקו החם ובעמדות קבלת הקהל שהפעילה נציבות תלונות הציבור, בוררו 23 תלונות שהגיעו מתושבי העיר פתח תקווה. לפניה דורגו הערים בת ים עם 47 תלונות מתושביה, בני ברק עם 40 תלונות, ואחריה באר שבע עם 19 – אלו הן ארבע הערים שבהן נרשם המספר הגבוה ביותר של פניות ותלונות שהגישו התושבים על גופים ציבוריים. כך עולה מדוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, שמתפרסם השבוע.
במהלך ימי המבצע יצאו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ומנהלת נציבות תלונות הציבור, עו"ד כרמית פנטון, לשטח ביחד עם עובדי הנציבות כדי להתרשם מקרוב מהפערים שעלו בטיפול בעורף. במסגרת הסיורים הללו הם ביקרו גם בזירה שנפגעה מטילים איראניים בפתח תקווה, שגבתה את חייהם של ארבעה אזרחים.
עם פרוץ המבצע הפעילה נציבות תלונות הציבור את הקו החם – מוקד סיוע שפעל בטלפון ובווטסאפ על מנת לסייע לתושבים שנפגעו והתקשו במימוש זכויותיהם. הסיוע ניתן בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית ואנגלית, חינם אין כסף ועבור תושבים רבים ברחבי הארץ. השירות הזה היה קריטי לקבלת מידע אמין, הכוונה והנגשה של זכויות בזמן אמת.
במקביל, הפעילו צוותי נציבות תלונות הציבור עמדות קבלת קהל ב־28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו מפונים, רבים מהם חוו תחושת חוסר אונים לאחר שנפלו בין הכיסאות ולעיתים לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לגורמים המתאימים בגופים הציבוריים.
פתח תקווה: סיוע לקשישים שביתם נפגע ולילד בחינוך המיוחד שפונה מביתו ללא ציוד לימודים
שתי דוגמאות בולטות מהתלונות שהתקבלו בפתח תקווה במהלך המבצע ממחישות את הקשיים שאליהם נקלעו תושבי העיר. במקרה אחד פגשה נציבות תלונות הציבור זוג קשישים, בני יותר מ־90, שפונו מביתם לאחר שנפגע מטיל. בני הזוג סיפרו כי הגישו תביעה לקבלת פיצוי מקרן הפיצויים, אך שבועות חלפו מבלי שנוצר עמם קשר, וללא ביקור שמאי בדירה. בני הזוג מסרו, כי כל עוד לא הגיע שמאי, נאסר עליהם לפנות ציוד אישי וחפצים מהדירה, דבר שהקשה עליהם מאוד. בירור הנציבות העלה כי בעת הגשת התביעה הוזנה בטעות כתובת שגויה בעיר מודיעין במקום כתובתם בפתח תקווה. לאחר תיקון הטעות יצרה קרן הפיצויים קשר עם המתלוננים, לשביעות רצונם.
בפנייה נוספת תיארה אם לתלמיד בכיתה ז׳ בחינוך המיוחד בעיר את מצוקתו של בנה, שפונה עם משפחתו למלון לאחר שביתם נפגע מטיל. לדבריה, בעת שמשרד החינוך חילק מחשבים ניידים לתלמידים שפונו, בנה – שאיבד את מחשבו האישי בחדר שנהרס – נותר ללא ציוד לימודים חלופי. האם סיפרה כי היעדר המחשב פגע בו מאוד והעצים את קשיי המלחמה, במיוחד לנוכח העובדה שאביו שוהה בחו״ל ואינו יכול לשוב ארצה בשל סגירת המרחב האווירי. בעקבות התערבות הנציבות בחן משרד החינוך מחדש את המקרה. לפי הנהלים, התלמיד לא היה זכאי לקבל מחשב מאחר שלמד במוסד שאינו מוגדר כחינוך יסודי, ולכן בתחילה לא נכלל הילד בחלוקה. ואולם, בעקבות פניית הנציבות והסבת תשומת הלב לנסיבות המקרה, החליט המשרד לאחר בחינה נוספת להעניק לו מחשב נייד חדש, כחריג לפי הנוהל.
הורים שכולים שביתם נפגע מטיל ברמת גן נדרשו להתפנות מהמלון, נציבות תלונות הציבור התערבה וסייעה
רמת גן נמנתה על הערים המטווחות ביותר במהלך מבצע ״עם כלביא״, ותושביה הגישו תלונות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בעקבות ליקויים בטיפול וחוסר מענה מצד הרשויות • בסך הכול התקבלו בנציבות מתושבים ברחבי הארץ 700 פניות על גופים ציבוריים בעקבות מתקפת הטילים מאיראן • הנושאים המרכזיים: מקלטים לא תקינים, קושי בקבלת פיצויים על נזקים, ושירות לקוי למשפחות שפונו מבתיהן
במהלך ימי המבצע יצאו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ומנהלת נציבות תלונות הציבור, עו"ד כרמית פנטון, לשטח ביחד עם עובדי הנציבות כדי להתרשם מקרוב מהפערים שעלו בטיפול בעורף. במסגרת הסיורים הללו הם ביקרו גם בזירה שנפגעה מטילים איראניים ברמת גן.
עם פרוץ המבצע, הפעילה נציבות תלונות הציבור את הקו החם – מוקד סיוע שפעל בטלפון ובווטסאפ על מנת לסייע לתושבים שנפגעו והתקשו במימוש זכויותיהם. הסיוע ניתן בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית ואנגלית, חינם אין כסף ועבור תושבים רבים ברחבי הארץ. השירות הזה היה קריטי לקבלת מידע אמין, הכוונה והנגשה של זכויות בזמן אמת.
במקביל הפעילו צוותי נציבות תלונות הציבור עמדות קבלת קהל ב־28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו מפונים, רבים מהם חוו תחושת חוסר אונים לאחר שנפלו בין הכיסאות ולעיתים לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לגורמים המתאימים בגופים הציבוריים.
רמת גן: הורים שכולים שפונו מביתם קיבלו ארכה להישאר במלון
בין הפניות שהגיעו לנציבות במהלך המבצע בלט מקרה של בני זוג מרמת גן, הורים שכולים, שביתם נפגע מטיל והם פונו למלון. בני הזוג פגשו את נציגי נציבות תלונות הציבור שהגיעו לקבל קהל במלון, ושם סיפרו כי נדרשו לפנות את חדרם בתוך זמן קצר, אף שהאב הוא נכה המתמודד עם קושי נפשי. לדבריהם, העברתם מן המלון במצבם הנוכחי הייתה קשה מנשוא עבורם.
עוד ציינו בני הזוג, כי שלחו מסמכים תומכים לבקשה למס רכוש, אך טרם נענו, בעוד מועד הפינוי הלך והתקרב. בעקבות התערבות הנציבות נבחן המקרה בקרן הפיצויים, בשיתוף מחלקת הרווחה של עיריית רמת גן. לבסוף הוחלט, כי בשל נסיבות המקרה ובהסכמת בני הזוג, להעניק להם ארכה לשהות במלון עד ל־15 בספטמבר 2025.
בת ים מובילה במספר התלונות שהגישו תושביה על גופים ציבוריים בזמן מבצע ״עם כלביא״
בת ים מובילה במספר התלונות שהגישו תושביה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה על גופים ציבוריים במהלך מבצע ״עם כלביא״ • 700 פניות ותלונות התקבלו בנציבות בעקבות מתקפת הטילים מאיראן • הנושאים המרכזיים: מקלטים לא תקינים, קושי בקבלת פיצויים על נזקים, ושירות לקוי למשפחות שפונו מבתיהן
מתוך כ־700 פניות ותלונות שהתקבלו בקו החם ובעמדות קבלת הקהל שהפעילה נציבות תלונות הציבור, 47 הגיעו מתושבי העיר בת ים – הנתון הגבוה ביותר בארץ. אחריה דורגו בני ברק עם 40 תלונות, פתח תקווה עם 28 ובאר שבע עם 19 – ארבע הערים שבהן נרשם הריכוז הגבוה ביותר של תלונות. כך עולה מדוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, שמתפרסם השבוע
במהלך ימי המבצע יצאו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ומנהלת נציבות תלונות הציבור, עו"ד כרמית פנטון לשטח ביחד עם עובדי הנציבות כדי להתרשם מקרוב מהפערים שעלו בטיפול בעורף. במסגרת הסיורים הללו, ביקר המבקר והנציב אנגלמן גם בזירה שנפגעה מטילים איראניים בבת ים.
עם פרוץ המבצע הפעילה נציבות תלונות הציבור את הקו החם – מוקד סיוע שפעל בטלפון ובווטסאפ על מנת לסייע לתושבים שנפגעו והתקשו במימוש זכויותיהם. הסיוע ניתן בעברית, ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית ואנגלית, חינם אין כסף ועבור תושבים רבים ברחבי הארץ. השירות הזה היה קריטי לקבלת מידע אמין, הכוונה והנגשה של זכויות בזמן אמת.
במקביל הפעילו צוותי נציבות תלונות הציבור עמדות קבלת קהל ב־28 מלונות ובתי הארחה שבהם שהו מפונים, רבים מהם חוו תחושת חוסר אונים לאחר שנפלו בין הכיסאות ולעיתים לא הצליחו להגיע בכוחות עצמם לגורמים המתאימים בגופים הציבוריים.
בת ים: בית נפגע מטיל, תושביו לא יכלו להגיש תביעת פיצוי
דוגמה בולטת מבין התלונות שהגיעו מבת ים נגעה לתושבים שאינם אזרחי ישראל, שדירתם נפגעה מירי טיל. אותם תושבים – בהם פליטה מאוקראינה, תייר ואזרח אריתריאה – גילו כי אינם יכולים להגיש תביעת פיצוי מפני שאינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית. בעקבות פניית הנציבות לקרן הפיצויים נמצא פתרון: תושבי חוץ יכולים להנפיק ״מספר ישות״ חלופי, במקום מספר זהות, וכך להגיש תביעות לפיצוי. ההנפקה מתבצעת באמצעות טופס מקוון או ישירות במשרדי השומה ברחבי הארץ. הנציבות ליוותה את המתלוננים לאורך התהליך והדריכה אותם כיצד להגיש את התביעה לפיצויים.
״היעדר גורם מתכלל ברמה הממשלתית״
מאות מהתלונות שהתקבלו ברחבי הארץ – ובהן גם מרחובות – נגעו ישירות לזכויות בסיסיות של תושבים שבתיהם או רכושם נפגעו מירי טילים. בעיה שעלתה שוב ושוב מהשטח היא חוסר סדר והיעדר גורם מתכלל ברמה הממשלתית שינהל את החזית האזרחית בזמן חירום.
כך, למשל, ראשי הרשויות המקומיות סיפרו כי נדרשו להתקשר בעצמם עם בתי מלון ולסכם מחירים, כאשר מס רכוש אמור לשפות אותם רק בדיעבד. התוצאה הייתה פערים של מאות אחוזים – לעיתים עד פי שלושה – בין התעריפים שסוכמו מול מלונות ברשויות השונות. מעבר לכך, לא נקבעו קריטריונים וכללים מי זכאי לפינוי, מה המרחק הסביר מביתו, מה רמת המיגון הנדרשת בבית המלון, או האם נכון לרכז את כל משפחות המפונים מאותה העיר במקום אחד.
לכך התווספה בעיית אי־הבהירות לגבי מועד סיום השהות במלון. משפחות רבות לא ידעו מתי יידרשו לעזוב, מה שמנע מהן להתארגן בזמן למציאת דיור חלופי ורק העצים את תחושת חוסר היציבות ואי הביטחון.
הנתונים בדוח מראים כי מתוך 303 תלונות שנפתחו ברחבי הארץ, בכ־52% הסתיימו בתיקון הליקויים. אך לצד המענה הפרטני, הדוח מציב דרישה להנהגה להסדיר את ניהול ההיבטים האזרחיים בזמן חירום. זוהי גם המסקנה העולה מדוח נוסף שפרסם מבקר המדינה בשבוע שעבר על ניהול החזית האזרחית במלחמת ״חרבות ברזל״. בשני הדוחות חוזרת אותה ביקורת מרכזית: היעדר גורם מתכלל שירכז את המענה האזרחי וימנע מהאזרחים ליפול בין הכיסאות בשעת חירום.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מסכם את הדברים כך:
"לצד חשיבותו הביטחונית של מבצע "עם כלביא" – מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם קשיי האזרחים: הן של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים ופונו למלונות, והן של הציבור הרחב, שהתמודד עם אתגרים שונים במהלך מבצע עם כלביא.
כאשר הממשלה מודעת למבצע ההולך ונרקם, ראוי היה להתכונן מראש גם להיבטים האזרחיים במבצע, כדי להקל ככל האפשר על האזרחים. הפער המשמעותי שעלה מהסיורים שהתקיימו ומהטיפול בתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור הוא היעדר גורם מתכלל שינהל את כלל פעולותיהם של רשויות המדינה בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום.
את הדוח אנחנו מפרסמים לאחר פרסום הדוח בשבוע שעבר על כשלי הממשלה בניהול ההיבטים האזרחיים במלחמת "חרבות ברזל". על ראש הממשלה והשרים לפעול להסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום".
