המרכז העירוני לתיעוד, לחקר ולהנצחת השואה בראשות משה פלדמר ובניהולה של מיכל אשר קיים גם השנה את טקס עשרה בטבת לציון יום הקדיש הכללי ביום שלישי 19.12 באולם שרת.
מיכל פתחה את העצרת עם דבריו של נוח קליגר ז"ל מתוך עצרת באו"ם בעשרה בטבת לפני שנה ב- 2017 . בנאומו אמר "באושוויץ היו לי שלושה חלומות: לשרוד את הגיהנום, לספר לכמה שיותר אנשים מה עוללו הנאצים ליהודים ולעזור ליהודים להשיב את ארצם. כל חלומותיי התגשמו". כשהוא מלווה בנכדו שלובש את מדי חיל הים מסיים נוח את נאומו: "לראשונה קיבלתי הזדמנות לדבר אתכם באומות המאוחדות וזו תהיה הפעם האחרונה שאני יכול לעשות זאת. היה לי הכבוד לחיות במולדת החדשה- ישנה של היהודים מיום הקמתה. דבר אחד בטוח: ימיי על כדור הארץ כמעט הסתיימו אבל המדינה שלי תחיה לנצח".
את תפילת "אל מלא רחמים" קרא אהרון שכטר ניצול שואה תושב העיר שגם הדליק את נר הזיכרון הראשון. את חמשת נרות הזיכרון הנוספים הדליקו ניצולי השואה: אליעזר חיימזון, אליעזר שוולב, מלכה זיידנברג, יעל שמעוני ורות הראל שהקריאה את השיר פונאר וריגשה את הקהל עד דמעות.
ראש העיר רמי גרינברג נשא דברים ואמר "כבן לניצול שואה שהקים משפחה לתפארת במדינת ישראל, אני מבקש להעלות את זכר הנספים בשואה. לזכר אותם שישה מיליון שאינם איתנו עוד, שלא זכו לראות בתקומת ישראל, שלא זכו לחיות את חייהם בכבוד ובשלווה, לזכר כל אותם נשים, גברים וטף – התכנסנו כאן היום! לומר קדיש ולכבד את זכרם. עם ישראל חי בזכות אותם ניצולי שואה ששרדו את התופת!".
הרב הראשי לעיר מיכה הלוי נשא דברים מרגשים, ומשה פלדמר יו"ר המרכז העירוני אמר "מחובתנו להמשיך ולזכור ולהמשיך ולפעול כדי שמורשת אבותינו, של אותן קהילות שלפני השואה ואילו שנספו בשואה לא תשכח".
לסיום הופיעו חברי מקהלת גיתית בניצוחו של מנשה לב רן ובליווי הפסנתרן איתן סובול ושרו את שיר הפרטיזנים, החיים היפים, עמוד האש ושירים נוספים ונעלו את העצרת בשירת התקווה.
