בעיית מבקשי המקלט במדינת ישראל הינה ידועה ובמיוחד כאשר מדובר בעיר תל אביב אליה מגיעים פליטים רבים ממדינות שונות, רובם ממדינות אפריקה. לאחר שנים של בעיות בירוקרטיות ופרוצדורליות שונות ומגוונות ולאחר עתירות רבות לבג"ץ, עיריית תל אביב אישרה והסכימה לרשום את מבקשי המקלט שעתרו כנגדה לבתי ספר בצפון ובמרכז העיר. בהתאם להסכם, בכל הנוגע לבתי ספר שנמצאים מחוץ לאזורי הרישום שלהם וזאת על בסיס מקום פנוי, מימושו של ההסכם יהיה מותנה בהקמה של מערך הסעות שהעירייה הודיעה מראש שהיא לא תממן.
סיום מוצלח למאבק משפטי ממושך
לראשונה ולאחר מאבקים משפטיים ארוכים שנמשכו שנים, עיריית תל אביב יפו הודיעה שהיא מסכימה לשלב תלמידים שהינם בגדר מבקשי מקלט בבתי הספר השונים הפזורים ברחבי העיר. בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט בשמם של כ-400 תלמידים, עיריית תל אביב הודיעה כי היא מוכנה לבחון את הבקשות שהגישו תלמידים מכיתות א' – ג' שהיו בין העותרים להירשם וללמוד במוסדות חינוך שאינם ממוקמים באזורי הרישום המוגדרים על בסיס של מקום פנוי. העותרים הסכימו להחלטה זו, אולם מימושו של ההסכם יהיה תלוי בהקמה של מערך הסעות מסודר שייצא מהשכונות בדרום העיר לבתי הספר. סוגיה עודנה מונחת על שולחנו של משרד החינוך ויצטרך לקבל החלטה בנושא.
נוסח ההסדר
ארז יקואל, שופט בית המשפט המחוזי בעיר תל אביב, הפציר והאיץ בצדדים להגיע להבנות ולהסכמות, ואמר שהוא מזהה שיתוף אינטרסים רב יותר מאשר ניגוד אינטרסים. בעקבות ההחלטה הזו של בית המשפט נציגי העירייה ומבקשי המקלט קיימו פגישה וניהלו מו"מ שבסופו הגיעו לנוסח הסדר החל על כ-200 נוב מבין 400 התלמידים. להערכתם המקצועית של עורכי הדין שמייצגים את העותרים, על אף ההבנה וההסכמה הנקודתיות בעניין, יימשך הדיון בעתירה עד למתן מענה מלא וראוי גם לילדי הגנים ולתלמידי הכיתות הגבוהות יותר ועד להגעה להכרעה עקרונית בנוגע לפיזורם של ילדי זרים במוסדות החינוך העירוניים.
מה כולל ההסכם?
בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים, העירייה תעביר לעותרים רשימה של בתי ספר בהם יש מקומות פנויים בצפונה ובמרכזה של העיר והעותרים יעבירו את רשימת התלמידים שמבקשים ללמוד בהם. העירייה הבהירה שלדעתה לא יהיה זה נכון מבחינה מוסרית, חינוכית וחברתית להעביר תלמידים שלומדים בכיתות ד' – ו' לבתי ספר אחרים, אולם היא הודיעה שתהיה מוכנה לבחון בקשות שכוללות מקרי פרט מורכבים. העירייה תידרש להשיב לבקשות הרישום שיוגשו עד לתאריך שהוסכם עליו. במקביל, הבהירה העירייה שהיא אינה מתכוונת להשתתף במימונן של ההסעות לבתי הספר. נציגים ממשרד החינוך הודיעו שעמדתם העקרונית הינה שבמקרים בהם הורים מחליטים לשבץ ולשלוח את ילדיהם לבתי ספר שלא נמצאים באזור הרישום שלהם, לא חלה עליהם החובה לממן הסעות. למרות זאת, משרד החינוך יבחן וילמד לעומק את הנושא ויבהיר את העמדה הסופית שלו בחודש הבא. שירלי רימון ברכה, ראשת מינהל החינוך בעיריית תל אביב, הבהירה להורים בדיון שבבתי הספר במרכזה ובצפונה של העיר לא ייתנו ארוחות ולא יופעלו צהרונים עד לשעות אחר הצהריים.
התחקיר שהוביל להגשת העתירה
העתירה הוגשה לבית המשפט בעקבות תחקיר שפורסם בעיתון הארץ בשנה שעברה, שהעלה כי – 91.5% מהילדים של מבקשי המקלט בעיר תל אביב לומדים בבתי ספר בהם לא לומד אף תלמיד ישראלי. בעירייה טענו שההרשמה מתנהלת ומתבצעת על בסיס מקום מגורים בלבד, אולם מהתחקיר עולה שלא אחת נשלחים ילדים לבתי ספר מרוחקים באופן יחסי בהם לומדים מבקשי מקלט בלבד. בכירים במינהל החינוך בעיריית תל אביב מודים בעצמם שהם בנו בתי ספר שהינם בתי ספר המיועדים לאוכלוסייה זרה.
תגובת העירייה
בניגוד לתגובה של העירייה, ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב, טענה בזמנו בפני עיתון הארץ שהאינטגרציה נכשלה כמעט בכל מקום בו היא נוסתה, גם בארץ וגם בעולם. ראש המינהל הוסיפה שלקחת ילדים מוחלשים שבנוסף גם נראים אחרת ולשכן אותם בשכונות חזקות, זהו צעד שילווה תמיד בעיקום פרצוף ושנראה שלוקחים את החלק לחזק הוא זה שיוצא מופסד מזה.
לסיכום, לאחר שנים רבות של ניהול מאבקים משפטיים ממושכים בכל הנוגע לאפשרות לשילובם של ילדים המוגדרים מבקשי מקלט בבתי ספר רגילים בעיר תל אביב, בית המשפט קיבל את העתירה בעניין ואישר הסכם שנחתם בין עיריית תל אביב, משרד החינוך וההורים שיאפשר לשלב תלמידים מבקשי מקלט במסגרות החינוך בעיר תל אביב. ללא ספק מדובר בצעד חשוב, משמעותי ומשמח בכל הנוגע לשילובם של תושבים זרים במדינת ישראל.
