בית הספר למשחק גודמן ממוקם אומנם בנגב אך לומדים בו סטודנטים רבים מכל רחבי הארץ אחד מהם הוא תומר פאר (28) מתל אביב שיצירתו "מה הבעיה לבחור?" משודרת בימים אלה בערוץ היוטיוב של "גודמן" בית הספר למשחק כחלק מהפקת "קפיצת ראש". ביצירתו ביקש תומר לבקר דרך מערכון קומי את התייחסות החברה לביסקסואלים ולהעלות למודעות את הלחץ המופעל עליהם.
"קפיצת ראש" היא הפקה בה מוצגים ביכורי יצירה פרי עטם של בוגרי מחזור י"ג בגודמן בית הספר למשחק. בימים כתיקונם הבוגרים זוכים להציג את יצירתם כהצגה של ממש בפני קהל רוכש כרטיסים אך בשל מגפת הקורונה הדבר נמנע מהם השנה ולכן התקבלה ההחלטה לעשות זאת באירוע אונליין ברשתות של "גודמן" בעמוד היוטיוב של "גודמן" . (ניתן לצפות בכלל היצירות בדף היוטיוב של "גודמן") מדובר בהפקה של יצירה אישית- חשופה, אמיצה, נוקבת ומצחיקה העשויה מחומרים שנאספו מעמקי נשמתם. כל סטודנט עשה שימוש בפצע האישי שלו או בכזה שמרעיד את ליבו בחברה בה אנו חיים – כתב אותה, ביים אותה, בנה כוריאוגרפיה, עיצב והכין את יצירתו מא' ועד ת' תוך שימוש בכלים שרכש במהלך 3 שנות לימודיו בגודמן.
https://www.youtube.com/watch?v=em91zfshbWo&feature=youtu.be
איך הגעת לרעיון ליצור את היצירה?
"ברגע שהבנתי ששיעור יצירות אישיות בגודמן מתקרב, התחלתי לחשוב- במה אני רוצה להתעסק?
הבנתי שיש נושא אחד שבוער בי, שאני מתעסק בו כבר שנים, ושאני מאוד רוצה לחלוק את מה שהגעתי אליו עד היום- עם העולם.
והנושא הזה- זה מיניות. הנטייה המינית שלי. השאלה הייתה- איך לעשות את זה?"
על מה היצירה?
"היצירה היא מערכון קומי על אדם בשם תומר, שהצטרף לחברה, וקיבל מכנסיים עם כפתורים. מכיוון שנפל לו כפתור- הוא מגיע לתקן את זה במחלקת הלבוש ומקבל אופציה נוספת- להחליף לריצ'רץ'. מאותו הרגע הוא מתלבט בין שתי האופציות ומגלה שבחברה שהוא הגיע אליה- אי אפשר לקחת את שתיהן. אי אפשר להחליף. ואתה נשפט מרגע שאתה בוחר באופציה אחת.
משם- העניינים מתדרדרים, כשהעובדים- לוחצים יותר ויותר על תומר שיקבל כבר החלטה והוא רק רוצה שיניחו לו.
היצירה היא למעשה סוג של משל- לביסקסואליות, לצורך של החברה "להגדיר" אנשים ולהכריח אותם לבחור במשהו אחד.
מאיפה שאבת את ההשראה ליצירה?
"את ההשראה קיבלתי מהחיים האישיים שלי- כשיצאתי מהארון בתור ביסקסואל, לפני 3 שנים, קיבלתי לא מעט תגובות.
לצד האנשים שתמכו וחיבקו, הופתעתי לגלות מצד אחד- גברים מתוך הקהילה הלהט"בית שמזלזלים בביסקסואליות, שחושבים שמדובר ב"תקופה" שתעבור, שזה חלק תהליך של יציאה מארון ושפשוט עוד לא סיימתי את התהליך.
ומהצד השני- נשים ש"אין להן שום בעיה עם ההחלטה שלי" אבל הן בעצמם לא היו יוצאות עם מישהו שנמשך גם לגברים והן מפחדות מהסיטואציה.
ובנוסף, עד היום אני זוכה לשאלות "פולשניות": "מתי פעם אחרונה היית עם אישה?", "עם כמה נשים היית? וכמה גברים?", "למי אתה נמשך יותר?".
גיליתי שהחברה שלנו, על אף שהיא התקדמה מאוד ונאורה, עדיין בתחומים מסוימים יכולה להיות מאוד סגורה ושופטת.
והבנתי- שאני חייב ליצור על זה".
למה החלטת לעסוק בנושא הזה ביצירה?
"הרגשתי שאני חייב להעביר את הביקורת הזאת החוצה. גם לחשוף עוד אנשים לכך שביסקסואליות זה דבר אמיתי וקיים וגם לנסות לשקף לחברה את איך הדברים נראים מנקודת מבטי.
ולבסוף- לנסות להגיע גם לעוד אנשים שמרגישים כמוני ואולי מפחדים שהם לבד בתחושה, כשהם בפירוש לא".
אילו תגובות קיבלת לאחר פרסום היצירה?
"קיבלתי המון תגובות מרגשות. המון אנשים מכל מיני תקופות ומסגרות בחיים שלי- מביה"ס יסודי, תיכון, צופים, צבא, קורס קצינים, טיול בדרום אמריקה, טיול בהודו- כתבו לי. העריכו, הוקירו, צחקו, נהנו. זה כל כך ריגש אותי. שהצלחתי להגיע לכל כך הרבה אנשים".
ומהם התוכניות לעתיד?
"להמשיך ליצור. להמשיך להשמיע את הקול שלי".
