עידן, מחברת אקססיבל – הנגשת אתרים – accessible.org.il – מביא לנו את כל המידע הדרוש אודות הנגשת אתרים. חובת הנגשת אתרי אינטרנט בישראל נכנסה לתוקף ב-26 ביולי 2013 עם כניסתן לתוקף של כללי הנגשה שפורסמו על ידי משרד התקשורת בשיתוף עם משרד הכלכלה והתעשייה. חובת הנגשה מחייבת כל אתר אינטרנט ציבורי בישראל להיות נגיש לכלל המשתמשים, כולל לאנשים עם מגבלות חזותיות, שמיעה, תנועה וקשיים קוגניטיביים. החוק חל על כל האתרים המשרתים את הציבור הישראלי ועל אתרים שמיועדים לציבור בישראל, גם אם הם מתארחים בשרתים בחו"ל. החוק מטרתו להבטיח שכל אזרח ישראלי יוכל לגשת לתוכן האינטרנט באופן שווה ובקלות, ללא הגבלות ובלי שיש צורך לסמוך על עזרה חיצונית.
בישראל, כל האתרים המשרתים את הציבור הישראלי או מיועדים לציבור הישראלי חייבים להיות נגישים על פי חוק הנגשת אתרי אינטרנט (תיקון מס' 4), תשע"ט-2018. כמו כן, חובת הנגשה חלה על ארגונים ציבוריים ועמותות שמוכרות מוצרים או מציעות שירותים דרך אתר האינטרנט שלהן.
בנוסף, מספר סוגי אתרים ועסקים חייבים להיות נגישים גם על פי חוקי נגישות במדינות אחרות בעולם, כגון אתרי ממשלה, עמותות חינוכיות, אתרי מוסדות רפואיים, ועוד.
בכל מקרה, חשוב לזכור כי החובה להנגיש אתרי אינטרנט אינה מוגבלת לסוגי אתרים ספציפיים, אלא מתייחסת לכל אתר אינטרנט שמשרת את הציבור הישראלי או מיועד לציבור הישראלי.
בהנגשת אתרים מדובר בתהליך של עיבוד אתרי אינטרנט כך שהם יהיו נגישים וקלים לשימוש עבור אנשים עם מגבלות פיזיות, חזותיות, שכליות או שמיעה.
במערכת המתחשבת במערך הנגשת אתרים, חשוב לקחת בחשבון שאנשים עם מגבלות יכולים לקורות קשיים עם כל מיני רכיבי אתר אשר לא מיועדים אליהם. לדוגמא, נגישות עשויה להיות קשורה לפונטים וגודלי טקסט, תצוגת צבעים, כתיבת תמלילים חלופיים לתמונות, שימוש בכפתורי מקשי הקיצור ועוד.
בעזרת נגישות תכנן אתרי אינטרנט נכונה, יש להגדיל את יעילות האתר עבור אוכלוסיות רחבות יותר ובמיוחד לקהל המשתמשים הנפגעים יותר ממגבלות שונות. לכן, הנגשת אתרי אינטרנט היא דרך לאפשר גישה שווה למידע ולטכנולוגיה לכל אזרח באינטרנט.
איזה סוג של אנשים משתמשים באתרים מונגשים?
כל אדם יכול להשתמש באתרים מונגשים, אבל במיוחד קהל המסוגל להנות מנגישות אתרים הם אנשים עם מגבלות פיזיות, חזותיות, שמיעה או שכליות. ככל שהאתר מונגש יותר, יהיה יותר נגיש וקל לשימוש עבור הקהל הזה.
לדוגמה, אנשים עם מגבלות חזותיות יכולים להיות תלויים בכלי עזר כמו תוכניות לקריאת מסך, הגדלת טקסט ועוד. אנשים עם מגבלות פיזיות יכולים להיות תלויים בתצוגות עזר כמו מקלדת וירטואלית, עכבר או עמוד מגע ועוד. אנשים עם מגבלות שכליות יכולים להיות תלויים בתכניות עזר כמו קוראי מסך ופלט קולי.
בקיצור, קהל המשתמשים של אתרי אינטרנט מונגשים הוא רחב וכולל אנשים עם מגבלות שונות וגם אנשים ללא מגבלות שמעוניינים להנות מחווית משתמש טובה יותר.
אילו כלים בדרך כלל יש באתרים מונגשים?
ישנם מספר כלים שיש באתרים מונגשים כדי להפוך את האתר לנגיש יותר לקהל הרחב של המשתמשים. כמה דוגמאות לכלים אלו כוללות:
- תפריטי ניווט מורכבים – תפריטי ניווט מורכבים מציגים את התוכן של האתר בצורה ברורה וקלה לניווט עבור משתמשים עם מגבלות פיזיות או חזותיות. התפריטים המורכבים יכולים לכלול תפריטי נפתחים, תפריטי מקשים קיצור, תפריטי מסלול ועוד.
- עצמי תיאור (alt text) לתמונות – הוספת עצמי תיאור לתמונות באתר מאפשרת למשתמשים עם מגבלות חזותיות להבין את התוכן של התמונה ולהנות מחווית משתמש שלמה.
- תוכן מצומצם – תוכן מצומצם הוא תוכן שמתאר בצורה קצרה וברורה את המסר העיקרי של האתר. התוכן מצומצם יכול להיות בצורת תקצירים, נקודות חשובות או תוכן רקע.
- קוראי מסך – קוראי מסך הם תוכנות שאומנו לקרוא את התוכן של האתר בקול ולהציגו בצורה נוחה למשתמש. קוראי המסך עוזרים למשתמשים עם מגבלות חזותיות או שאינם רואים כלל ועוד.
מהו טווח המחירים להנגשת אתר אינטרנט?
טווח המחירים להנגשת אתרי אינטרנט עשוי להשתנות בהתאם למספר גורמים, כגון גודל האתר, מספר הדפים בו, סוג התוכן המופיע בו, ורמת הקושי של האתר המקורי. כמו כן, ייתכן גם שהמחיר יכול להשתנות בהתאם לחברת הפתרונות להנגשת האתרים או למספר חברות שמעורבות בתהליך ההנגשה.
באופן כללי, המחירים להנגשת אתרי אינטרנט עשויים להתחיל בכמה אלפי שקלים לאתר קטן ופשוט ולהגיע עד לעשרות אלפי שקלים עבור אתרים גדולים ומורכבים יותר. חשוב לזכור כי המחיר עשוי לכלול כלי עזר להנגשת האתר והדרכה לצוות האתר, ולכן יש להתייחס למחיר כעל חשבון השקעה לתוך המוצר.
כדי לקבל הערכה מדוייקת יותר של טווח המחירים, מומלץ ליצור קשר עם חברות המתמחות בהנגשת אתרי אינטרנט ולקבל הצעות מחיר ספציפיות לפי צרכי האתר.
חברת אקססיבל הנגשת אתרים הינה אחת החברות המובילות בישראל בתחום, פועלת בישראל כבר משנת 2016 – וביצעה מגוון רחב של פרויקטים בתחום ההנגשה לחברות גדולות, מוסדות גדולים, מוזיאונים, עיריות, ומשרדים ממשלתיים. עובדת עם מותגים גדולים כגון: האקדמיה ללשון עברית, מותג רכבי היוקרה "יגואר", הטכניון, עיריות למיניהן, סינמטק, ועוד רבים.
