חופש הביטוי הוא אחד הערכים הבסיסיים והחשובים ביותר בישראל. יחד עם זאת חשוב להדגיש שחופש הביטוי אינו חופש הביזוי או חופש השיסוי: חוק איסור לשון הרע מגן על כבודו של כל אדם ועל השם הטוב ומאפשר הגשת תביעת דיבה כנגד מי שמפרסם תוכן פוגעני. למעשה, ישנם מקרים שבהם גם שיתוף ברשת חברתית של פרסומים שליליים הוביל לתביעה ולפסיקת פיצויים.
כיצד מוגדרת לשון הרע בחוק?
סעיף 1 בחוק הנ"ל מגדיר את הסוגים השונים של לשון הרע: כל דבר שפרסומו עלול לגרום להשפלת אדם, או להפוך אותו למושא לשנאה; ביזוי אדם על בסיס מגדר, גיל, גזע, דת, נטייה מינית, מוגבלות ועוד; פגיעה במשרה של אדם; וביזוי אדם עקב התנהגות או תכונות.
במקרים שבהם יש התלבטות אם פרסום מסוים אכן עומד בקריטריונים הנ"ל מומלץ לפנות אל עורך דין לשון הרע תל אביב, ולהתייעץ איתו.
התנאים המאפשרים הגשת תביעה
כדאי לדעת שגם פרסומים שהם "אמת" עלולים להיחשב כלשון הרע. כך למשל פרסום שמבזה אדם על רקע אמונה דתית, מוצא או העדפה מינית מבלי שיהיה בכך עניין לציבור הוא בגדר דיבה, גם אם אינו שקרי. מצד שני, ברוב המקרים בית המשפט מצפה לפנייה אל מפרסם הדיבה על-מנת שימחק את התוכן הפוגעני ו/או יתנצל בטרם הגשת תביעה (אם כי החוק עצמו לא מחייב פנייה מוקדמת). את הפנייה מומלץ לנסח בעזרת איש מקצוע שזוהי המומחיות שלו – למעשה רק בעזרת עורך דין הוצאת דיבה כנגדכם תעלה ביוקר לאותו אדם.
חשיבות הייצוג המשפטי
המלצה נוספת היא לפנות אל עורך דין ליטיגציה, כלומר עו"ד בעל ניסיון בהופעה בפני בתי משפט, וזאת משום שבמקרים רבים תיקי לשון הרע נידונים בפני שופט או שופטת. עו"ד יפעת אלוק היא בעלת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה, מומחית לדיני לשון הרע ואשת מקצוע הפועלת ביושרה מוחלטת. בעזרתה תוכלו להגן על שמכם הטוב, וכשהנסיבות מצדיקות זאת לזכות בפיצוי שעשוי להגיע גם ל-140,000 ₪ במקרים שבהם מוכחת כוונת פגיעה, ועד 70,000 ₪ גם ללא הוכחה שכזו.
