צמודה? משתנה? פריים? ומה כל זה קשור לעליית המחירים בסופרמרקט? עושים סדר בעולם הריביות, כל מה שחשוב לדעת לפני שנוטלים הלוואה
תוכן ממומן ע"י ישראכרט
בחודשים האחרונים נראה שאי אפשר לפתוח עיתון או להדליק טלוויזיה מבלי לשמוע על אינפלציה, מחירים עולים, שחיקת הכסף וריביות מטפסות. אז אכן, העולם וגם ישראל נמצאים במצב אינפלציוני – מדד המחירים לצרכן עולה במהירות, מה שהופך את החיים ליקרים יותר. אמנם הקניות בסופרמרקט הן עניין חשוב, אבל את עיקר הכאב בכיס ירגישו מי שמעוניינים ליטול משכנתא או לקחת הלוואה בעת הזו. כשהאינפלציה מכה, לבנק ישראל יש "נשק" אחד להתמודד איתה – העלאת רמת הריבית במשק, במטרה לצנן את הביקוש ו"לייקר" את הכסף. ריבית בנק ישראל היא המחיר שעולה לבנקים ללוות כסף מהמדינה ואחד מהשני, מחיר שבסופו מגולגל לצרכן. לכן כשהריבית במשק עולה, כך גם הריבית על ההלוואה שנטלנו (ברוב המקרים). ישנה תמיד האפשרות לשקול לקחת הלוואה בתנאים מיוחדים מחוץ לבנקים – כיום קיימים ערוצים לקבלת הלוואה מיידית* בתנאים טובים. בין אם אתם בדרך לבנק לבקש משכנתא או מחפשים הלוואה מיידית אונליין, הצעד ידרוש מכם תשלום של ריבית, שאותה בחנתם לפני כן, באחריות רבה, יחד עם פרמטרים נוספים כגון: הגוף המלווה ותנאי השירות, וכמובן שגם מומלץ לבצע השוואה בין החברות השונות, כל זאת על מנת שתוכלו לבחור את ההלוואה שתתאים לכם בצורה הטובה ביותר. כדי לצאת לדרך עם המידע הדרוש, נצלול בכתבה למושגים הנוגעים לריבית ולסוגי הריביות השונים.
מושגים מרכזיים
ריבית חובה – כשאנחנו נכנסים למינוס, אנחנו למעשה לווים כסף מהבנק, גם מבלי לקחת הלוואה באופן יזום. הבנקים מטילים ריבית על חריגות מחשבון העו"ש. מסיבה זו, חשוב לבדוק אם הלוואה חוץ בנקאית לכיסוי המינוס תהיה זולה יותר מבחינת גביית הריבית.
קרן – כל תכנית החזרים של הלוואה, בין אם זו הלוואה מיידית ללא אשראי או משכנתא, מורכבת מקרן וריבית. הקרן היא הסכום המקורי, הכסף עצמו שניתן בהלוואה. הריבית היא התוספת שהלווה משלם, והיא מנוע הרווח עבור המלווה.
ריבית פריים – זוהי הריבית שקובע בנק ישראל, והיא משמשת כנקודת התחלה לחישוב החזרי המשכנתאות וההלוואות בישראל. הבנקים מחשבים את ריבית הפריים שהם מציעים ללקוחותיהם בהתאם לרמתה בבנק ישראל. כלומר, הבנק לוקח את ריבית בנק ישראל ומוסיף עליה שיעור מסוים כדי לייצר רווח (פריים פלוס).
ריבית נומינלית – ריבית נומינלית מחושבת כשיעור מסכום ההלוואה – כלומר, הלוואה גדולה או ממושכת תגרור ריבית גבוהה. זאת ריבית לא צמודה למדד המחירים או מדד אחר (הסבר בהמשך) והיא זאת שבה משתמשים לרוב בנטילת משכנתאות.
ריבית ריאלית – זאת הריבית שכן משתנה בהתאם למדדי מחירים. כלומר, זאת ריבית נומינלית אחרי חישוב השינוי האינפלציוני.
ריבית דריבית – זהו מושג המתאר את השימוש בכלל הצטברות הכספים כדי לחשב את הריבית, ולא רק בסכום המקור. כלומר, שיעור הריבית צומח או מצטמצם בהתאם להחזרי ריבית קודמים.
מסלולי משכנתא והריביות הקיימות בהם
בתוך עולם המשכנתאות יש כמה דרכים לחישוב החזרי הריבית החודשיים. המסלולים השונים משפיעים על ההחזרים, ויש צורך לשקול מהו המסלול המתאים לכל נוטל משכנתא. אלה הם המסלולים הנפוצים ביותר.
משכנתא צמודה בריבית משתנה – זאת משכנתא שבה שיעור הריבית שישולם ידוע מראש, והיא צמודה לריבית בנק ישראל. כלומר, כשנגיד בנק ישראל מחליט להעלות ריבית, גם שיעור החזרי הריבית במשכנתא יעלה, ולהפך.
משכנתא צמודה בריבית קבועה – המשכנתא תינתן עם ריבית נקובה קבועה, בתוספת חלק הצמוד למדד המחירים לצרכן. המדד עולה או יורד, ובהתאם לכך גם חלק מהחזר הריבית במסלול זה.
משכנתא בריבית פריים – כאמור ריבית פריים היא זאת שאותה קובע בנק ישראל מדי תקופה, בהתאם לצרכים הפיננסיים הלאומיים. נטילת משכנתא בריבית פריים משמעותה היצמדות להחלטות בנק ישראל. זה יכול להשתלם בשנים של ריבית לאומית נמוכה.
משכנתא בריבית קבועה לא צמודה – במסלול זה תינתן לנוטל המשכנתא ריבית קבועה לתקופה קצובה (בדרך כלל עד 20 שנה), מבלי להצמיד אף רכיב ממנה למדד המחירים לצרכן. בדרך זו יודע הלווה מה יהיה ההחזר החודשי מראש.
לסיכום: שימו לב לריבית
אז הריבית שוב בכותרות. מה שבימים כתיקונם נחשב לנושא אפור, הפך לשיחת הסלון החמה ביותר. כמובן, כשהמחירים עולים ויוקר המחייה מטפס, הצורך בסכומים זמינים עולה גם הוא, וכך גם הצורך בהלוואות. לכן, לפני שמבקשים הלוואה מהבנק או אפילו הלוואה מיידית, חשוב מאוד להבין בין היתר את מנגנון הריבית, במה הוא תלוי ואיפה אפשר לחסוך.
*בכפוף לאישור החברה ותנאיה. המלווה ישראכרט מימון בע"מ. אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
**הפרסום איננו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן הלוואה/אשראי.
***מידע כללי בלבד. אין לראות באמור משום המלצה ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.
