רשלנות רפואית לעולם אינה נעימה, אך מסתבר שגם במערכת הבריאות עצמה היא מטרידה, וזאת כי הנתונים מראים שבחלוף השנים כמות המקרים שנוגעים לרשלנות רפואית רק הולכת וגדלה, עובדה שמצד אחד מכבידה על כיסי המערכת (ובאופן עקיף משפיעה לרעה על טיב השירותים הרפואיים שניתנים), ומצד שני ההרתעה שאמורה הייתה להתעורר עדיין רדומה – טרם נרשמה התייעלות מהותית בכול הנוגע לייעול המערכת מבפנים.
עלייה חדה
במשרד של אלמוג שפירא- עורכי דין לרשלנות רפואית, מעידים שלא מעט מקרים נידונים במערכת המשפט סביב הכובע של "רשלנות רפואית", רשלנות שנובעת בעקבות חוסר תיאום בין הגופים השונים, חוסר שקיפות, חוסר תשומת לב, חוסר ידע רפואי, עומס על המערכת וכדומה, כך שלא מעט אנשים שפונים למערכת הרפואית בכדי לקבל עזרה, בסופו של יום מוצאים שהם עומדים מולה ואף בתום תהליך ממושך משיגים צדק לצד סכום פיצוי משמעותי. מכאן שאם נדבוק במספרים, נמצא שרק בעשור האחרון נרשמה עלייה חדה של עשרות אחוזים בתיקים שנוגעים לרשלנות רפואית, כאשר באופן ישיר גם סכומי הפיצויים ממשיכים להאמיר.
משנה זהירות
כיצד אם כן ניתן להסביר שבעשור האחרון אנו נחשפים לעלייה של 30% בסך המקרים? ובכן טעות לחשוב שככול שהשנים חולפות, כך הגוף הרפואי יותר מחפף ופחות מקצועי, אלא העובדות מראות בדיוק ההיפך. ככול שנחשפים ליותר מקרים שנוגעים לרשלנות רפואית, כך הגופים הרפואיים יותר נזהרים ואף מפנים ליותר בדיקות – הגוף הרפואי עושה הכול בכדי לשמור על עצמו מפני תביעה עתידית. כיצד אם כן ניתן להסביר את הפער? התשובה טמונה בעידן שבו אנו חיים.
עידן המידע
כיום בעידן הדיגיטלי אנשים חשופים למידע מקצועי ביתר קלות ומהירות. אי לכך אם לפני עשור אנשים שחוו רשלנות רפואית הרגישו קטנים וחסרי סיכוי אל מול המערכת המשומנת, הרי שכיום בדיקה מהירה ברשת מעלה שניתן להשיג צדק, מעלה שרבים מהתובעים זוכים בסכומי עתק ואף מעלה ששלל עורכי דין בקיאים בתחום ומציעים שיחת ייעוץ בלתי מחייבת, כזו שמסייעת להבין מהם הסיכויים לצאת מנצחים. מכאן שהכול ביחד מוביל לבחון היתכנות להגשת תביעה – פשוט כי ההוכחות בשטח חשופות ומניעות לפעול.
עלייה בסכומי הפיצויים
עוד עובדה שמניעה אנשים להגיש תביעת רשלנות (תביעה שאינה בהכרח נעימה או קצרה) נוגעת למוטיב הכספי, נוגעת לכך שכיום סכומי הפיצויים יותר גבוהים, משמע התמריץ יותר מוחשי. מהי המסקנה? יש שתיים עיקריות: ראשית חוכמת ההמונים מלמדת שאכן שווה לדרוש צדק ולהשיג פיצוי כספי, גם אם נדרשים לצאת לתהליך משפטי. שנית, יש להיזהר ואף להנחיל שינוי בחוק, וזאת כי הסכנה היא שהרופאים יחושו מאוימים באופן תמידי, עובדה שתשפיע על אופי קבלת ההחלטות – תשפיע על אופי טרטור המטופל ועל איכות הטיפול. מכאן עד שהדברים ישתנו נותר רק לקוות שכל רופא יפעל על הצד הטוב ביותר ואילו המטופלים יהיו ערניים – יוודאו שזכויותיהם נשמרות, ובעת הצורך ייצאו להשיג צדק, ולו צדק חלקי.
