"ריקה מכל מטען
אל גן העדן מפליגה
ספינת ירח"
דוהקו (מתוך 'אומרי שיר על סף המוות' , תרגום יואל הופמן)
פתיחה חגיגית: 6.6.2019 בגלריה פריסקופ
רח' בן יהודה 176
תל אביב
פאולוניה אינו שמה של דמות נשית מסתורית , אף כי העיסוק בנשים ומיניות נוכח בתערוכה.
גם אינו שמו של נמל רחוק בעיר נכרית אולם, עם זאת, העבודות מתכתבות עם הים כמקום ,כזיכרון, כגעגוע ומושפעות מהחיים על שפת המים.
זה יכול היה להיות סיפור על התכלות והתרחקות מהגדה כמטפורה להלך רוח.
פאולוניה הוא עץ הידוע גם בכינויו "עץ הקיסרית" אשר מוצאו מסין. אותו בחרה אתי והוא אשר אפשר לה ליצור בקנה מידה גדול את סדרת העבודות אשר חלקן מוצגות בתערוכה.
קל משקל אך יציב, רך ובו זמנית עמיד, נכנע ליד המפסלת אך בעל אופי ומבנה ייחודיים ובעל מרקם אחיד אשר מאפשר עיבודים במנעד רחב של צורות ,חיתוכים ותבליטים.
המפגש עם הפאולוניה, בעל צינור ההובלה החלול החבוי בגזע, הוביל את אתי לעולם קמאי, מתכתב עם תרבויות קדומות, עם קרבה לטבע וקראפט בעיבוד גס ומינימלי, המשאיר קצוות פתוחים כחלק מהרהור על זמן, מקום, חומר, צורה והמשכיות.
אחרי שנים בהם כלי הביטוי היצירתי של אתי היה בעיקר ציור, נלקחו ליד גזעים של פאולוניה , פונה מקום בסטודיו, נקנו כלי עבודה גדולים והחלה העשייה האמנותית.
לחתוך, לדפוק, לנסר, לשייף, לחבר, לגלף, לעבד, נתנו דרור למחשבות ,מועקות וכאב והפכו בעבודה פיסית ליצירות פיסוליות. נפתח ערוץ דיבור על בית קבוע ובית ארעי מול הים.
הסטודיו הפך למעגן, סירות ליד טוטמים, מספרי סיפורים, מהורהרים ואינטואיטיביים, שונים זה מזו, יחידים וקבוצה, לא מלוטשים, לא מושלמים. עקבות הגזע המקורי ועקבות ידיה של אתי נראים לעין.
אצל אתי מתקיימים, בו זמנית, עולמות שונים:
מצד אחד היא יוצרת סדרות אנדרוגיניות, קטנות מימדים של פיגורות מעץ קשה בשילוב עם חלקי "רדי מייד" מפורקים ומורכבים מחדש על גוף נשי.
מנגד, עבודות המתמקדות בחומר ועוסקות בצורה אחת כקומפוזיציה מופשטת וריאליסטית, חוזרת על עצמה באופן לא יומרני ומחוספס. חיפוש של מינון מדויק.
לא מודע אחר בעל אופי פיסולי שונה לחלוטין.
פאולוניה.
טל רואי דה לנגה אוצרת התערוכה
נעילת התערוכה :6.7.2019
