ראיון מרתק עם האמנית סימה לוין לקראת תערוכת היחיד שלה בתל אביב!

סימה לוין אמנית, מעצבת , מאיירת, ציירת, רושמת, ותחריטאית- מעבירה בתערוכה "מחט | נקב | רוח" שהיא תערוכת היחיד שהיא מציגה בגלריה פריסקופ בימים אלו, דרך הנייר ופציעתו את האור והרוח במשמעותם הפילוסופית והפיזית. הסיפורים האישיים ואהבה לטבע נרקמים יחדיו בעבודה עמלנית של שבועות ולעיתים חודשים של חירור הנייר במחט.

נפגשנו עם סימה לשיחה מרתקת במיוחד:

באיזה גיל התחלת ליצור?

זוכרת את עצמי מציירת ממש מגיל מאוד מאוד צעיר. מסיפורי המשפחה: הייתי יושבת ומציירת בחוברות האופנה של אמי, שהיתה תופרת. היא הייתה הרוח היוצרת, היום וודאי היו קוראים לה מעצבת אופנה.
גם כשהורי היו זקוקים לשקט , הם היו נותנים לי עפרונות ונייר .

מהם מקורות ההשראה שלך?

מקורות ההשראה שלי מצויים בטבע. צריך רק לדעת לראות. כשהייתי מורה הייתי אומרת לתלמידי " לא מספיק להביט, צריך ללמוד לראות…"
עולם החי והצומח כה קסום. הייתי רוצה שיהיו לי עיניי מיקרוסקופ, שאוכל לצפות בעולם הטבע כמה שיותר מקרוב.

מהם הנושאים שאת מעדיפה להתמקד בהם כיום ומדוע?
זאת אחד השאלות הקשות.
תחום ההתעניינות שלי הוא רחב ולא תמיד יש קשר בין הנושאים שאני נוגעת בהם.
זה יכול לנוע מהסביבה הקרובה , או זיכרונות ילדות רחוקים, או פתאום לגעת בנושאים חברתיים פוליטיים.
ספציפית, תערוכה זו נעה בין זיכרונות ילדות, געגוע ומבט פנימי אל עצמי.

מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?
אני כעיקרון טיפוס צנוע. קשה לי לענות על שאלה כזאת. אני מקבלת יחס ופידבקים טובים מאנשי אמנות.

עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?
וואו. איזה שאלה. במצב של היום זה כמו לשאול איזה אמן רצית לפגוש בחלום. תקופת הקורונה משנה תכניות וציפיות.
לפני כמה זמן רציתי לשתות כוס קפה עם אוצרת בתל אביב וזה היה בלתי אפשרי… מקווה שהסגר לא יחזור…
יש כמה אמנים שהייתי שמחה לפוגשם , לשבת ולדבר. בכניסה לכפר יהושע , בתחנת רכבת ישנה, יש עגלת קפה צמודה לשדה הרחב עם נוף לעמק יזרעאל. שם, יצא לי לא פעם לשבת ולצייר עם אלי שמיר. בעיני, הוא לא רק אמן, צייר ומורה. אלי הוא פילוסוף, אדם רוחני ומרתק. תמיד מעניין לשמוע אותו.

איזו יצירה שלך את הכי אוהבת?

נו באמת? זה כמו לשאול איזה ילד אני יותר אוהבת? בלתי אפשרי.
אתן תשובה אחרת. יש תקופות שיצירות מסויימות איבדו את הרלבנטיות עבורי. אני הכי אוהבת את העבודה שעוד טרם נולדה….

באילו גוונים וטכניקות את יוצרת ולמה בחרת בהם?

אני קוראת לעצמי אמנית הרישום. גם אם זה מייצבים או עבודות חירור נייר… לרוב אני יוצרת בסקאלה מונוכרומטית . שחור לבן ומה שביניהם יותר קרובים לליבי.

מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותייך לעתיד?

להמשיך ליצור כל עוד ניתן. להמשיך להציג את העבודות בארץ וכמון בחו"ל . אני כבר לא צעירה. אומרים שעולם שייך לצעירים…אני משתדלת לשנות את הסטיגמה.

פתיחה חגיגית: יום שישי, 26.3.2021 בשעה 11:00