תנועת דרור ישראל נוסדה ב-2006, היא תנועה חברתית, חינוכית ושיתופית. התנועה דוגלת בקידום ערכי שוויון, כבוד האדם, ציונות, שלום ודמוקרטיה. לתנועה עשרות אלפי חניכים ומאות בוגרים במגוון רחב של מסגרות, כאשר אחת המסגרות הייחודית בתנועת דרור ישראל, אשר הופכת את האמונות של התנועה הלכה למעשה היא רשת התיכונים החברתיים "דרור בתי חינוך" והתיכון החברתי בעיר תל אביב, ששונה כמעט 180 מעלות ממה שהכרתם. במקום מורה ותלמיד – מחנכים/ות וחניכים/ות. כדי להכיר קצת יותר את בית הספר ואת העשייה שלו, פגשנו את אריאל, מחנכת בתיכון החברתי של תנועת דרור ישראל, לראיון קצר:
שלום אריאל. ספרי לנו על עצמך, איך עשית את הדרך לתיכון החברתי ומה משך אותך בו?
אני בת 36, בהכשרה שלי אני מורה. זו שנה ראשונה שלי בתיכון החברתי. לפני זה ניהלתי תחום של סדנאות חינוך מיני ומגדרי לבני נוער ובקורונה הכל הפסיק. שמעתי שפותחים את בית הספר הזה של תנועת דרור ישראל וזה התאים לי בול. רציתי מפגש עם בני נוער, רציתי צוות. נכנסתי לזה השנה וזה הדבר הטוב ביותר שעשיתי. הייתה לי שנה מדהימה.
מהי המטרה של התיכון החברתי של דרור ישראל?
הלמידה אצלנו היא למידה מבוססת פרויקטים. לוקחים נושא מתכנית הלימודים, מחברים אותה לדילמות וסוגיות עכשוויות, חוקרים ומציעים לדילמה פתרונות, בסוף גם מציגים תוצרים. ככה גם לומדים נושא לעומק וגם ממש אפשר לשנות את המציאות. התלמידים בוחרים את המגמה שמעניינת אותם, שאותה ילמדו לאורך שנותיהם בתיכון – אקו חקלאות, סאונד או מדיה חברתית. בגלל שמדובר בבית ספר מקצועי, החניכים הם יזמים. הם עובדים בפרויקט של המגמה. למשל במגמת סאונד, יש את האולפן והתלמידים מפעילים אותו. בבית הספר שלנו אין מורה ותלמיד אלא חניך ומחנך, אין ציונים או צלצולים. המטרה היא שבני הנוער יגשימו את עצמם ואת החלומות שלהם ותוך כדי זה גם יעשו את החברה לטובה יותר.
המייסדים של בית הספר הם מהקהילה הלהטב"ית. מהו היחס של בית הספר לנושא הלהט"ב?
באופן כללי, שוויון וצדק חברתי הם דברים שאנחנו מאוד מאוד מאמינים בהם ומחנכים לאורם. כחלק מזה, בבית הספר יש גם עיסוק בלהט"ב, בזהות מינית, בפמיניזם ובקיימות וסביבה. יש להט"בים בתיכון, ביניהם אני. התלמידים רגילים לזה ויש פתיחות.
ספר/י לנו קצת על פעילויות מיוחדות שלכם?
אנחנו מאוד "יוצאים החוצה". החבר'ה שלנו מדריכים ילדים בבית ספר יסודי בעיר. הפקנו את פסטיבל אביב, התנדבנו ביום השואה ופגשנו ניצולים. בגלל שבית הספר פועל תחת משרד העבודה, גם בתקופת הקורונה המשכנו ללמוד כרגיל וסייענו למי שהיה זקוק.
ספר/י על מקרה בלתי נשכח /מרגש/ מעצים שזכית להיחשף אילו במסגרת הלימודים?
אחד הדברים הכי משמעותיים שעשיתי זה אירוע ביום האישה הבינלאומי. בניתי אותו ביחד עם צוות של חניכות ועשינו מעגלי שיח של כל בית הספר – בנים ובנות – שהן הנחו. בנוסף עשינו פאנל של אימהוֹת. הגיעו שלוש אימהות של החניכות האלה. גם פה בא לידי ביטוי העניין של הקהילתיות והקשר הבין-דורי. זה היה מאוד עוצמתי. אני עוסקת בפמיניזם 15 שנה וזה היה אחד הדברים הכי מרגשים שעשיתי בחיים.
איך לדעתך משתלב התיכון עם העיר ת"א?
התיכון החברתי של דרור ישראל ממוקם במקום מאוד מרכזי, ליד גן מאיר, ואנחנו מאוד מעורבים בקהילה. עשינו את פסטיבל האביב – אירוע מטורף שהשתתפו בו 500 איש בגן מאיר. זה היה פסטיבל עם תחנות שקשורות בעיר מקיימת, של מגמת אקו-חקלאות. התוצר של הפרויקט שלהם היה להפיק פסטיבל שכל התחנות עוסקות במה זה להיות עיר מקיימת. היו הופעות, וזה הכל בני הנוער הפעילו. בשנת קורונה כשכל ילדי ישראל היו מול המסכים, החניכים שלנו הפיקו פסטיבל ל-500 איש בגן מאיר. זה היה דבר מרגש מאוד.
מלבד התיכון החברתי, חברי דרור ישראל מחנכים בבתי ספר נוספים ברחבי העיר ומקיימים פעילות רחבה בעיר. למעלה מ-100 חברים גרים בקיבוץ העירוני בשפירא ובנווה עופר, מרכזים ומדריכים את פעילות הנוער העובד והלומד בעיר, מפעילים אולפן ללימוד עברית, מייצגים משפטית ומסייעים לבני נוער וצעירים עובדים, מפעילים את תכנית רוג'ום – קהילות צעירים, מפעילים פרויקטים שונים בשכונות ועובדים במסגרות נוספות בעיר. לפרטים נוספים:
