כולם יודעים שאני איש שבמהותו לא צריך לצאת מאזור הצפון, מבחינתי אחרי קו חיפה אין הרבה מה לעשות מכיוון שאת כל מה שאני צריך אני יכול למצוא באזור הצפון ולכן, להבדיל מאנשים אחרים, תל אביב בשבילי לא מדברת אליי והיא סוג של חוץ לארץ מבחינתי, מקום שאף פעם לא הייתי נוסע אליו.
בדיעבד אני אומר, טעיתי! במשך כ-20 שנה לא הייתי בתל אביב, למה? אין סיבה כזאת או אחרת מלבד עצם העובדה שלא הייתי זקוק לדבר מהעיר הזאת כי את כל מה שאני מחפש אני מוצא באזור הצפון בו אני מתגורר.
האמת היא שבפעם האחרונה שעזבתי את תל אביב היה אי שם, לפני 20 שנה כשסיימתי את הצבא.
מאז הצבא כאמור, לא חזרתי אל העיר.
חברים, לא פעם, הזמינו אותי לצאת איתם לבלות בתל אביב בערבי שישי אבל למה לנסוע 100 קילומטר כשיש לך מספיק מועדונים, פאבים ומסעדות טובות קרוב לביתך?
הם גם הזמינו אותי לסופ"ש של החבר'ה באחד מהמלונות היוקרתיים בתל אביב ואפילו אמרו שזה יהיה על חשבונם, העיקר שאבוא אבל באמת שזה לא מה שגירה אותי.
ואז לפני כ-5 שנים קרה דבר בישראל! הדבר היחיד שהצליח להביא אותי אל העיר, זאת שאומרים עליה שהיא ללא הפסקה, בפעם הראשונה אחרי 5 שנים.
יום אחד אני מקבל הודעה במסנג'ר מבחורה עם שם לא מוכר שלא מצלצל לי כלל!
שאלתי אותה מי היא והיא ענתה לי: "איך אתה יכול לשכוח את האהבה הראשונה שלך?!"
ישר הבנתי שזאת אלה, הבחורה הראשונה שהתאהבתי בה וזה היה בתקופת הצבא.
היא אמרה לי שהיא עזבה את המדינה בסוף השירות הצבאי לטובת העסק הפרטי של משפחתה בלוס אנג'לס ומרוב התמקדות בקריירה שלה ודאגה לפתח את העסק המשפחתי היא לא הקדישה דקה אחת לזוגיות ולכן בגיל 40 היא עדיין רווקה והיא מגיעה לישראל ומעוניינת להיפגש עם הבנאדם היחיד שהיא מכירה בישראל, איתי אבל רק בתנאי שאני לא נשוי.
התרגשתי! האמת היא, שגם אני רווק בגיל הזה, לא שלא היו לי מערכות זוגיות אבל אף אחת לא הגיע לכדי בשלות לנישואין או מיסוד הקשר בצורה כזאת או אחרת.
בזמנו כשהיא עזבה את המדינה היה לי קשה, זכור לי שהייתי שבור תקופה מסוימת ועכשיו אחרי שראיתי שהיא יוצרת קשר ומגיעה לישראל ויותר מזה, היא רוצה להיפגש אתי אז התחלתי להריץ סרטים שאולי האהבה הראשונה תחזור אל חיי לנצח!
האהבה הראשונה חזרה אל חיי!
אלה ביקשה ממני להמתין לה בנתב"ג כדי שאקח אותה לבית המלון שלה.
דבר זה הצריך ממני להגיע לתל אביב לראשונה בחיי אבל האמת היא שלא חשבתי פעמיים!
החלטתי שבגיל 40 אסור לי לפספס הזדמנות עם האהבה הראשונה שלי.
נסעתי לנתב"ג, ראיתי איל העיר תל אביב השתנתה ב-20 השנים האחרונות, התפעלתי אבל בתוך תוכי התרגשתי לפגוש את אלה אחרי כל כך הרבה שנים!
כשהגעתי לאולם קבלת הפנים ראיתי אותה וזיהיתי אותה ישר! יפה יותר ממה שהייתה, לא האמנתי שעוד אראה אותה בחיי!
התחבקנו, אפילו היא נשקה על שפתיי ואמרה לי שהיא רוצה לבלות איתי כל רגע מהביקור שלה בישראל.
אמרתי לה שזה ברור לה שהיא לא הולכת להתאכסן בבית מלון אלא היא תהיה אצלי כל זמן שהיא רוצה!
כאילו שהיה לשנינו ברור שאנחנו משלימים אחד את השנייה היא שאלה אותי אם נוכל לעצור באיזה בית מלון בדרך חזרה כי היא לא רוצה להמתין עוד שנייה, היא רוצה אותי לכל חייה.
עצרנו בחדר להשכרה באזור המרכז, מקום שמצאתי באינטרנט בחיפוש חטוף ומהיר והעברנו שם שעתיים מדהימות שקבעו שאני לא הולך לתת לה לעזוב אותי שוב!
אחרי שסיימנו עם החדר המשכנו בדרכנו לצפון, הגענו אל ביתי והשלמנו פערים בכל התחומים!
היא שאלה אותי אם ארצה לעבור איתה לארה"ב ולהיכנס לאחד מהתפקידים הבכירים בעסק שלה אבל אם לא היא תבין והיא תעתיק את מגוריה לישראל.
מפה לשם, הסכמתי! היום אנחנו מתגוררים 3 שנים בלוס אנג'לס ומגיחים לישראל כל חצי שנה.
מכיוון שמכרתי את הדירה שלי אנחנו מתאכסנים בחדרים להשכרה על בסיס שעתי ולילי בכל פעם שאנחנו מגיעים לישראל.
אבל פעם אחת זכורה לי יותר מהאחרות, הפעם שביקרנו בצימר לשעה באזור השרון שם גם יצרנו את פרי אהבתנו, את הבת הבכורה שלנו שנולדה לפני כשנתיים ושמה שרון על שם המקום בו היא נוצרה!
היום כשאני פוגש את החברים שלי הם תמיד מזכירים לי את המשפט: "תל אביב, יא חביבי, תל אביב!"
כל השנים נמנעתי מלהגיע לעיר הזאת ובסופו של דבר אם ברגע הנכון לא הייתי עובר דרך העיר הזאת לכיוון נתב"ג יכול להיות שהחיים שלי היו ממשיכים להיות שגרתיים ומשעממים בתור רווק בודד שלא חוצה את גבולות העיר חיפה לכיוון דרום.
