התערוכה הקבוצתית ״בריקדות״ עוסקת ביחסים שבין התנגדות לבניה. בעוד שהדימויים הוויזואליים האסוציאטיביים שמעלה המושג התנגדות הם של זגוגיות מנופצות, שריפה והרס, הרי שהתנגדות אינה עומדת תמיד בסתירה למבני הכוח. גם כשהיא פועלת נגדם היא חלק מהם, חולקת איתם שיטות, חומרים וצורות, מתקיימת בשוליהם או משכפלת אותם בתוכה. בחודשים האחרונים ההווה הישראלי ממחיש זאת היטב. בתערוכה יוצגו שתי עבודות הוידאו של אבשלום, שפעל בתחילת שנות ה90 של המאה הקודמת ״הצעה למגורים״ (1991) ו״פתרונות״ (1992. בשתיהן בנה אבשלום מבנה דמוי מרחב ביתי שמספק לגוף הגנה, ויחד עם זאת גם מגביל ומדכא אותו. זהו מבנה צר וקלאוסטרופובי, שאינו מאפשר מרווח תנועה, ובנוי בדומה למבנים שבהם פועל הכוח, אבל הוא גם המקום שמתוכו מכונן את עצמו אבשלום כאדם מתנגד וכאמן.
יחסים בין התנגדות ומבנה מופיעים גם בעבודותיהם של גסטון צבי איצקוביץ, שחר יהלום וסאהר מיעארי, שפועלים בישראל היום. עבודותיהם עוסקות בהתנגדות כתהליך שיש לבנות אותו קודם כל באופן פנימי. גבס, קרטון, ברזל ובטון הופכים בעבודותיהם למסמן כפול, הן של הדיכוי הן של ההתנגדות לו, ונבדק הגבול הדק והמתעתע בין שניהם. בעבודה ״סוף דרך חברון" מביא גסטון צבי איצקוביץ את סיפורם של אלפי הפועלים הפלסטינים העוברים מדי בוקר דרך מחסום 300 ("מעבר רחל") משטחי הגדה המערבית לשטח ישראל. איצקוביץ אינו מצלם את הפועלים, את המחסום או את החיילים. במשך כארבע שנים, לפעמים יום אחרי יום, הוא מצלם מבנה ארעי, שאותו בונה שוב ושוב אחד הפועלים, חאמד אחמד סעב ארחים טורה, מבנה המפורק פעם אחר פעם על ידי הרשויות הישראליות. בבחירתו להימנע מלצלם את החיילים והפועלים, הקרוסלות, הגדרות ושאר המולת המחסום, מפנה איצקוביץ את המבט מהמבנים הקבועים של שגרת המחסום אל ההשתקפויות המבנה הארעי השעון על עץ זית.
בביוגרפיה של סאהר מיאערי הקדימה הבנייה את האמנות. מיעארי עבד כפועל בניין לפני לימודי האמנות ובמהלכם, ועד היום הוא מגדיר את עצמו כאמן-בנאי. זוהי עבורו גם התקופה שבה התגבשה זהותו כערבי פלסטיני תושב ישראל. הטכניקות, הכלים והחומרים ששימשו אותו בעבר בבנייה משמשים אותו היום בעבודות האמנות. העבודה ״ الا بيتي (״אלא ביתי״) היא מבנה בצורת חדר העשוי שכבות של רשת ברזל המשמשת בשלבי הכנת קונסטרוקציה לבטון מזוין. מיעארי מציג אותה חשופה, כשבתוכה תלויות קוביות בטון. בזמן שהרשת חושפת את הקרביים של מעשה הבנייה, זה שמוסתר בתוך תהליך ביצורו של הבית הישראלי, קוביות הבטון הן התזכורת לבתים האחרים, אלה שרוקנו מיושביהם, שנמחקו ונשכחו.
שחר יהלום מגדירה את סדרת הפסלים שהיא בונה בשנים האחרונות כקברים. אלו תבניות גבס שהיא יוצרת מעל פסלים שהיא אוספת, דימויים אייקוניים של אנשים, חיות וצמחים. לאחר יציקת הגבס יהלום חותכת את התבנית, מוציאה את הפסל המקורי, מחזירה אותו לבעליו וחוזרת ומחברת את התבנית. כך שהפסל שאותו היא מציגה הוא קבר ריק של פסל אחר. שמם של הפסלים הוא תיאורם הישיר – ״קבר עץ״, ״שריון רזאלה״, ו״קבר ידיים״. הפעולה של יהלום, היוצרת קבר לאובייקט קיים במקום לפסל אובייקט חדש, יוצאת נגד ההירארכיה בין האנושי, החי, הצומח והדומם. לצד הקברים מציגה יהלום הדפסים ידניים המציגים שלל מצבי קבורה וחניטה. בדימויים, אותם היא רושמת באצבעותיה, היא משתמשת במבנה הקבר כדי לבטל את ההפרדה המקובלת בין החיים למוות, ומאפשרת למוות להיות חלק מתהליך מתמשך, מעגלי, של כניעה להירארכיות קיימות, ערעור עליהן ובנייה מחדש.
אודות מגזין ווו יפו
מגזין III יפו הוא חלל לתצוגת אמנות, שלוחת קבע של מגזין III מוזיאון לאמנות עכשווית משטוקהולם, שוודיה. התוכנית המגוונת של מגזין III יפו כוללת אמנים עכשוויים מקומיים ובינלאומיים כאחד. מאז שנפתח בשנת 2018 הוצגו בחלל תערוכות יחיד של חיים סטיינבך, שילה היקס, קוסימה פון בונין, טל ר., מאיה אטון, פולי אפפלבאום ודוד עדיקא. החלל ממוקם ברחוב עולי ציון 34, בשכונת מגורים עשירה בהיסטוריה וגיוון תרבותי הגובלת בשוק הפשפשים המפורסם של יפו. הארכיטקטורה הייחודית של המקום מאפשרת לעוברים ושבים לצפות בתערוכות מבחוץ, ביום ובלילה.
אודות מגזין ווו מוזיאון לאמנות עכשווית
המוזיאון, שנחשב לאחד המוסדות המובילים באירופה לאמנות עכשווית, פועל מאז 1987 מתוך האמונה ביכולתה של אמנות לחולל שינוי ולעורר השראה בקרב אנשים ובחברה בכללה. התערוכות שהוצגו במגזין III מאז היווסדו זכו לתהודה בשדה האמנות הבינלאומי, והמוזיאון מעשיר בהתמדה את אוסף הקבע שלו, הכולל עבודות מאת אמנים עכשוויים מובילים. בין התערוכות הבולטות שהוצגו בו לאחרונה: טום פרידמן (Friedman), קתרינה גרוסה (Grosse), טוני אורסלר (Oursler), מיקה רוטנברג (Rottenberg), איי וייוויי (Ai Weiwei), אנדריאה זיטל (Zittel) וגונל ואלשטרנד (Wåhlstrand).
אבשלום, גסטון צבי איצקוביץ, שחר יהלום, סהאר מיעארי
אוצרת : כרמית גלילי
פתיחה: 20.6.23 יום שלישי, בשעה 19:00, מגזין 3 יפו עולי ציון 34
נעילה : 20.9.2023
