עבירה של נהיגה בשכרות נחשבת כיום לאחת מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה, והסנקציה בגינה, בין היתר הינה פגיעה בחופש התנועה בדמות של עונשי פסילת רישיון לזמנים ממושכים.
כך למשל, פקודת התעבורה קובעת עונשי מינימום בעבירה של נהיגה בשכרות, והעונש על מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, הוא בין היתר ובנוסף לעונשים נוספים, פסילת מינימום לתקופה של שנתיים; כאשר מדובר בעבירת שכרות בפעם השניה, הרי שמשך עונש הפסילה יעמוד על מינימום ארבע שנות פסילה.
כאמור המדובר בעונשי מינימום המחייבים את בתי המשפט, למעט מקרים בעלי נסיבות יוצאות דופן שבהם רשאי השופט היושב בדין להפחית מעונש המינימום ולהקל על הנאשם בכל הנוגע למשך זמן הפסילה – אך, כאמור, מדובר במקרים חריגים ונדירים.
כיצד מתבצעת אכיפת עבירת נהיגה בשכרות?
- מכשיר הינשוף – האכיפה המתבצעת על ידי משטרת ישראל, מבוצעת, לרוב, באמצעות מכשיר המכונה “ינשוף” שתפקידו לבדוק את כמות האלכוהול באוויר נשוף. כאשר מתקיים חשד לביצוע עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול יידרש החשוד לנשוף לתוך פיה אשר בסופה ינפיק המכשיר פלט בו תרשם תוצאת המדידה. על פי חוק, כמות נמדדת של 240 מק”ג באוויר נשוף, מהווה את הכמות המספקת להגשת כתב אישום, אלא שעל פי מדיניות התביעה והפרקטיקה הנוהגת, כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות יוגש מכמות נמדדת של 290 מק”ג ומעלה.
- בדיקת מאפיינים: בדיקה זו מכונה גם “בדיקה התנהגותית” שהרי כשמה כן היא, שכן לאכוהול השפעה על מערכת העצבים בגוף. הבדיקה מתבצעת על ידי השוטרים בשטח ותפקידה לבחון אלמנטים אלמנטים התנהגותיים של הנהג כגון: הליכה על קו ישר, הבאת אצבע לאף, התרשמות השוטר , בדיקת ריח אלכוהול, תשאול הנהג ועוד. במהלך הבדיקה יסמן השוטר על טופס משטרתי מובנה את התרשמותו האם הנהג עבר את המבחנים בהצלחה או שמא נכשל. גם אם הנהג עבר בהצלחה את בדיקת המאפיינים, אין זה מחייב שלא יוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות על סמך תוצאות בדיקת הינשוף.
- בדיקת דם: בדיקת הדם הינה למעשה כלי נוסף לגילוי אלכוהול בדם ומוגדרת כשיטה המדוייקת והאמינה ביותר. על פי החוק כאשר נמדדת כמות של מעל 50 מ”ג ומעלה ב- 100 מיליליטר דם, אזי מדובר בעבירה של נהיגה בשכרות. שוטר יכול לדרוש בדיקת דם אך ורק אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה או עקב תאונת דרכים. על השוטר הדורש ביצוע בדיקה שכזו קיימת חובה להסביר לנהג מהי מטרת הבדיקה; לבקש הסכמתו לבדיקה; ובמידה והנהג מסרב לשתף פעולה על השוטר להסביר לו מהי משמעות הסירוב ליתן בדיקה.
פסילה מנהלית בעבירת נהיגה בשכרות:
נעצר אדם בחשד לביצוע עבירה של נהיגה בשכרות יבוצעו לו הבדיקות והמבחנים המקובלים [כפי שפורט לעיל] במידה ומבחנים אלו יצביעו על אינידקציה לנהיגה בשכרות קיימת סנקציה לפיה רשאי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, לאחר קיומו של הליך שימוע, לפסול באופן מיידי את הנהג מלנהוג למשך 30 ימים; בנוסף, ראשי הקצין להורות על איסור שימוש ברכב שבאמצעותו בוצעה העבירה [השבתת כלי רכב] אף הוא לתקופה של 30 ימים. על החלטות הקצין ניתן לערער לבית המשפט לתעבורה שבמחוז שיפוטו בוצעה העבירה.
האם זיכוי בעבירה של נהיגה בשכרות אפשרי?
בהחלט!!
זיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות אפשרי.
במידה והוגש כנגדכם כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות צרו קשר עם משרד עו”ד תעבורה דוידוב-בנימיני ושות שיספק לכם ייעוץ משפטי אישי ומותאם. התקשרו 03-6494555.
במהלך שנות עבודתנו נתקלנו בלא מעט במקרים בהם הוגשו כנגד נהגים כתבי אישום בעבירה של נהיגה בשכרות. עיון בחומר הראיות ובדיקתו היסודית, גילו בלא מעט פעמים כשלים ראייתיים מהותיים אשר הובילו בסופו של הליך לזיכוי/ביטול כתב האישום, או הקלה משמעותית בסעיף העבירה.
