משבר הקורונה היכה את סקטור התעופה בעוצמה אדירה. המומחה לענף התעופה, ג'ואל אלון, מספק מבט הוליסטי על מגמות בעולם התעופה לאור מגפת הקורונה.
מאת ג'ואל אלון 5.5.2020
חברות התעופה חוות את מגפת הקורונה COVID-19 כאירוע גלובלי, רב-עצמה, יותר מכל ענף אחר במשק הבינלאומי. מומחים מעריכים כי היציאה ממשבר זה עלול לארוך כמה שנים. מסתמן כי ניסיון העבר בדגש על מהלך היציאה ממשבר (בין היתר היציאה ממשבר 2008), איננו רלוונטי כבסיס לתחזית להחלצות מהמשבר הנוכחי, היות ועולם התעופה מזוהה ציבורית עם החשיפה לנגיף.
העצירה המוחלטת של התיירות והחשש מהווירוס, הביאו לקריסה של 90% במספר הטיסות והנוסעים בהשוואה לתקופה אשתקד. מחקר עדכני של קרן המטבע העולמית, מעריך צניחה של 5.9% בתל"ג האמריקאי בשנת 2020 ושל 7.55% באירופה. כמו כן, הסחר הבינלאומי חזוי לצנוח ב-11%. משום כך, ממשלות בכל העולם נערכות לתמיכה בחברות התעופה במגוון מסלולים, וזאת בכדי לשמר את התשתית החיונית לחזרת המשק העולמי לצמיחה והגנה על מקומות עבודה של עובדיהן.
איגוד התחבורה האווירית הבינלאומית, IATA, הזהיר לאחרונה כי הביקוש לטיסות מחברות תעופה אירופיות ייחתך השנה ב–55% לעומת שנת 2019, וזאת כאשר מועד התחדשות הטיסות עדיין נתונה בסימן שאלה. בהמשך לעצירת טיסות במרבית מדינות אירופה ואסיה, ממשלת ארגנטינה, לדוגמא, הודיעה על איסור מוחלט של מכירת כרטיסים לטיסות מסחריות עד ספטמבר, כשרק לקראת מועד זה יוחלט האם ניתן יהיה לחדש טיסות.
ג'ואל אלון: "יותר מכל ענף אחר במשק הבינלאומי". בתמונה: ג'ואל אלון. צילום: יח"צ
"ירדו לקרקע"
בימים אלו, כאשר המגפה עדין מתפשטת וטרם כילתה זעמה באפריקה ובאמריקה הלטינית, חברות התעופה מציעות מספר מוגבל ביותר של טיסות. לדוגמא, באחד מימי סוף אפריל יצאו מישראל רק ארבע טיסות, ליעדים בארבע יבשות שונות: ניוארק, בוקרשט, אדיס-אבבה ובנגקוק (כאשר בטיסה לניוארק טסו רק כ-30 נוסעים בלבד). לשם השוואה, באפריל בשנה שעברה, יצאו בממוצע 550 טיסות ביום. אם כך, אילו השלכות צפויות למשבר עמוק זה על ענף התעופה בישראל?
מיזוגים: חברת תעופה אחת בישראל?
המועקה הכלכלית הקשה של חברות התעופה הישראליות, אל-על, ישראייר וארקיע, עשויה להביא למיזוגן, מהלך שנחשב למופרך עד לא מזמן. יו"ר ארקיע, אבי חורמרו, העריך לאחרונה שאם שלוש החברות לא יתמזגו, אף אחת מהן לא תשרוד. מומחים מעריכים כי תנאי השוק החדשים עשויים להביא לשינוי בעמדת רשות התחרות בנוגע למיזוג, ותהיה נכונות לאשר אותו מצידה, לפי דוקטרינת "הפירמה הכושלת".
פשיטות רגל
לפי היורוקונטרול, ארגון לעידוד התעופה באירופה, באפריל מספר הטיסות במדינות החברות בארגון, חווה צניחה של כ- 87% בהשוואה לאפריל אשתקד, כאשר כאמור, התחדשות הטיסות עדיין נתונה בסימן שאלה. לפחות שתי חברות תעופה בעולם כבר קרסו, וירג'ין אוסטרליה (Virgin Australia) ופלייבי (FlyBe) הבריטית שהגיעו לפשיטת רגל. במקביל, רבות אחרות נמצאות בסכנת סגירה, אם לא יקבלו חילוץ ממשלתי בסופו של יום.
חבילות חילוץ ממשלתיות
לפי פרסומים בתקשורת, עולה כי מדינות רבות פורשות רשתות ביטחון לחברות התעופה הקורסות. ארה"ב למשל אישרה תוכנית חילוץ בהיקף של 25 מיליארד דולר לעשר חברות, ותקבל מהן מניות בתמורה. צרפת והולנד יספקו חילוץ של 10 מיליארד יורו להצלת אייר פראנס ו-KLM. גם בישראל מסתמן כי הממשלה, לכל הפחות, תערוב להלוואות שנוטלות חברות התעופה המקומיות.
צמצום עלויות
חברת בואינג נתפסה במשבר הקורונה, ממש לפני שהייתה אמורה להחזיר לשירות את מטוסי הבואינג MAX 737 שלה, המקורקעים זה כשנה. במצב החדש, חברות התעופה אינן מזדרזות להחזיר את המטוס לסבבי הטיסה, כאשר הציים הקיימים מספקים מענה הרבה מעבר לצרכים הנוכחיים, שהם דלים למדי כאמור.
חברות התעופה מנסות למזער הוצאות בתקופה זו, כך שהמשבר החדש מתבטא בביטולי הזמנות למטוסים חדשים, ודחיית הספקות של אלו שכבר נרכשו. להערכת השבועון Aviation Week, תהליך צמצום זה, יימשך לפחות שנה. הצניחה במחירי הדלק, סעיף הוצאה מרכזי בענף תעופה, תורמת גם היא לדחיית ההצטיידות בצי מטוסים חדשים, היעילים יותר אנרגטית. בנוסף, הירידה בכמות הטיסות ממעיטה את הבלאי, ומאריכה את יתרת שנות השירות של המטוסים הקיימים.
הירידה בהיקפי הטיסות ורכישת מטוסים חדשים, תכה בספקיות המטוסים, בואינג ואיירבוס, אך לא פחות מכך בחברות הלוויין שלהן, המספקות חלקי חילוף, ומבצעות תחזוקה למטוסי החברות. החברות הקטנות לא מחזיקות באותן קשרים טובים ומיטיבים עם הממשל כמו בואינג ואיירבוס, לכן סיכוייהן לשרוד את המשבר קטנים יותר.
עם זאת, יש לציין כי לאור הצמצום בהיקפי הטיסות, חברות תעופה מוציאות מהשירות מטוסים ותיקים, שמגיעים למועד התחזוקה המחזורי שלהם. לדוגמא, אל על הקדימה להוציא מהשירות מטוסי בואינג 737 מיושנים, שאמורים היו להמשיך לשרת עוד מספר שנים.
ג'ואל אלון: "ירידה בהזמנות מטוסים". בתמונה: מטוס 737 של אלעל. צילום: Bartlomiej Mostek
פיטורים
אל-על עומדת בפני סכנת אמיתית לסגירה. אם אל-על תיסגר, המשמעויות הכלכליות יהיו הוצאות של מיליארדי דולרים, רק כדי לחזור למצב הקיים שמאפשר תעופה ישראלית. משום כך, הוחלט על ידי הממשלה להעניק ערבות מדינה להלוואה בנקאית, בכפוף ליישום תוכנית התייעלות עמוקה ביותר, שתשמר תרומה לתל"ג בהיקף של יותר מ–2.5 מיליארד ש"ח. תוכנית ההתייעלות הזאת, מותנית נכון להיום בפיטורים של כאלף מעובדי אל-על.
כמו כן, בריטיש איירווייס מפטרת 12 אלף עובדים, קרי 30% מכוח העבודה שלה, בעקבות קרקוע כל מטוסי החברה בשל מגפת הקורונה. "בשבועות האחרונים, חלה הרעה נוספת בתחזית לענף התעופה ועלינו לפעול כעת", אמר מנכ"ל בריטיש איירווייס, אלכס קרוז. החברה דיווחה על הפסד תפעולי של 535 מיליון יורו ברבעון הראשון של השנה, והעריכה כי יחלפו שנים עד שהביקוש לטיסות נוסעים יתאושש.
מנגד, ישנן מדינות בהן הממשלה מתנה את הסיוע דווקא בהמשך העסקת העובדים. הרציונל לכך פשוט: עובדים המקבלים שכר מוציאים יותר כסף ממובטלים, וכך מניעים את גלגלי הכלכלה. הבולטת במדינות אלה היא ארה"ב, בה הממשל מתכנן להשקיע, כאמור, 25 מיליארד דולר בחילוץ חברות התעופה, ומתנה זאת בכך שהחברות יתחייבו שלא לפטר עובדים, וש- 70% מהסיוע יוקצה לתשלומי לשכר.
טיסות העתיד: מספר המושבים יקטן והטיסות יתייקרו
המפגש בין הצורך בחידוש טיסות בהקדם, לבין ההנחיות לשמירת ריחוק פיזי בין הנוסעים, מניב פתרונות ביניים, ובהם שמירת מושב ריק בין כל שני נוסעים. כתוצאה מכך, תקטן תפוסת המטוסים בכ-30% ובהכרח תישחק רווחיות הטיסות. רווחיותן של טיסות לואו-קוסט, מותנית בתפוסה גבוהה, ולכן מנהלי מספר חברות התבטאו כי לא יחדשו את טיסותיהם עד שיוסרו מגבלות הריחוק. איזי ג'ט למשל, השביתה את כלל צי המטוסים שלה עד לשינוי התקנות הנוכחיות.
במקביל, חברות רבות כבר שוקדות על תצורת המושבים חדשה במטוסים, שתאפשר לנוסעים להרגיש בטוחים, ובאותו הזמן לעמוד באתגר של השארת מספר מושבים גבוה. חברת עיצוב המושבים האיטלקית Avio Interiors, שעובדת בין היתר עם סינגפור איירליינס, יונייטד, קתאי פסיפיק, אל על ואחרות, פרסמה תרשים לתצורת מושבים, העשויה לענות על כל ההגדרות של בטיחות, נוחות ורווחיות. בתכנון ייווספו מחיצות פלסטיק בין המושבים ובכך, כל נוסע יזכה למעין תא קטנטן מבודד משכניו.
ג'ואל אלון הוא מומחה להיבטים הכספיים של ענף התעופה העולמי, ומייסד חברת אלתא צפון אמריקה עבור התעשייה האווירית. ג'ואל אלון מתמחה גם במיצוי כספי הסיוע למשרד הביטחון, המשולמים במטבע חוץ מטעם ממשלת ארה"ב.
