כיכר דיזינגוף בראי ההיסטוריה

במרכז באוהאוס תל אביב מוצגת בימים אלו תערוכה חדשה הפורשת את ההיסטוריה של כיכר דיזינגוף, דרך תמונות היסטוריות מאוספים שונים, פרטי וינטאג' מקוריים מהכיכר, סיפורי האדריכלים והמתכננים, ושרטוטים, ומציעה בחינה מעמיקה של הפרטים השונים המרכיבים את הכיכר מיום הקמתה ועד היום.

התערוכה החדשה מציינת חגיגה משולשת: 80 שנה לכיכר והשלמת חידושה השנה, 100 שנה לבית ספר הבאוהאוס ו-20 שנה להקמת מרכז באוהאוס תל אביב.

לצד התערוכה , מוצעים במרכז באוהאוס ת"א, סיורים לקהל הרחב בנושא אדריכלות העיר הלבנה עם דגש על אדריכלות סגנון הבאוהאוס

נעילה: 31 באוקטובר, מרכז באוהאוס, דיזינגוף 77, ת"א

התערוכה החדשה "כיכר דיזינגוף בראי ההיסטוריה" המוצגת בימים אלה במרכז באוהאוס תל אביב, הינה תוצר תיעודי שנולד על רקע ההכרזה של עיריית תל אביב-יפו לחדש את כיכר דיזינגוף ולהשיב אותה לעיצובה המקורי. התערוכה סוקרת את ההיסטוריה של כיכר דיזינגוף, מציגה את השינויים שעברה וחוגגת את חידושה, באמצעות תמונות היסטוריות מאוספים שונים, סיפורי האדריכלים והמתכננים ושרטוטים לצד בחינה מעמיקה של הפרטים השונים המרכיבים את הכיכר מיום הקמתה ועד היום.

התערוכה החדשה מהווה ציון של חגיגה משולשת: 100 שנה לבית ספר הבאוהאוס, 20 שנה להקמת מרכז באוהאוס תל אביב, והשלמת חידוש הכיכר השנה.

חידושה של הכיכר מהווה נקודת ציון היסטורית המאפשרת לחגוג את העבר יחד עם העתיד, ולבחון את המרחב הזה ברטרוספקטיבה רחבת אופקים. הכיכר הייתה לסמל המודרניות של העיר בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת, למרחב הפתוח המעוצב הראשון בעיר, מרכז חברתי ופנינה אדריכלית. הכיכר עברה תהליך שינוי שתואם את המהות המודרנית שלה- היא השתנתה בהתאם לצרכי העיר. כעת, לאחר גלגולים רבים הושב לה העיצוב המקורי, בסגנון הבינלאומי, שמיישר קו עם צמיחת האוכלוסייה והתחבורה של העיר .

"הרעיון ליצור תערוכה מסוג זה נולד לפני כשנה, טרם השלמת פרויקט חידוש הכיכר", אומר ד"ר מיכה גרוס, אחד מיוזמי ואוצרי התערוכה. "כיכר צינה דיזינגוף שנחנכה ב-1938 היא ללא ספק ליבה של תל אביב ואחד מסמליה הבולטים של העיר. במשך השנים עברה הכיכר שינויים רבים, אך המשיכה לשחק תפקיד מרכזי ב'עיר הלבנה'. מעבר לחשיבותה האדריכלית, היה זה מרכז החיים החברתיים השוקק שעיצב את דמותה הייחודית של תל-אביב. למרות שישנה נטייה לשכוח זאת, תל אביב היא עיר צעירה, שכונתה הראשונה "אחוזת בית" נוסדה בשנת 1909 ומאז היא הצליחה לצמוח לממדים של מטרופולין המהווה את מרכז התרבות, האמנות והכלכלה של ישראל. לא ברור מאליו לראות בעיר כל כך צעירה ניצוצות של מודרניות, תכנון אורבני חדשני ואינטגרציה של תהליכים חברתיים באדריכלות".

מארגני התערוכה הם הריסון גולדמן, אליסה וקסלר, מיכל קרפ וד"ר מיכה גרוס, ממרכז באואהוס תל אביב.

בין הפריטים בתערוכה, מוצג שולחן האדריכלית- ג'ניה אוורבוך (באדיבות האדריכל רם ברעם) שבשנת 1934 זכתה בתחרות לתכנון הכיכר על שם צינה דיזינגוף. זכייתה של אדריכלית צעירה, אישה, משקף את רוח החברה המתקדמת של שנות ה-30 שהייתה ביישוב. התכנון של אוורבוך כלל את שטח הכיכר עצמה ואת הקו המנחה לעיצוב האדריכלי של כל הבניינים הסובבים את הכיכר, שהם בעלי קווים נקיים ופשוטים המתעגלים בקצה. חלק מהבניינים השוכנים סביב הכיכר תוכננו על ידי אוורבוך עצמה.

בנוסף מוצגות בתערוכה תמונות של קולנוע "אסתר", הקולנוע הראשון הכי גדול שהיה בתקופתו בת"א עם כ- 1000 מקומות ישיבה, שהיה בבעלות משפחת עולים מעדן, תימן. הסרט הראשון שהוצג שם היה שלגיה ושבעת הגמדים. הקולנוע שכן למרגלות הכיכר (ממול למיקומו של קולנוע ח"ן) ולפני 25 שנה הוא נסגר ונפתח במקומו מלון "סינמה" שהכניסה אליו נוסטלגית, בסגנון הבאוהאוס ורוחו של בית הקולנוע שוררת בו.

כמו כן, מוצגות בתערוכה גם כרזות השראה לעיצוב הכיכר, לדוג' כרזה של כיכר שארל דה גול (האטואל) בפריז שממבט מלמעלה מזכירה את כיכר דיזינגוף. כרזה של כיכר אלכסנדר בברלין מ-. 1929.בתערוכה מוצג צילום של ההצעה האדריכלית עבור עיצוב הכיכר, המזכיר את כיכר דיזינגוף של היום. לבסוף הצעה זו לא נבחרה בתחרות לעיצוב הכיכר והיא לא עוצבה לפיו.

נוסף לתערוכה המוצגת במרכז באוהאוס, המקום מציע גם סיורים בנושא אדריכלות העיר הלבנה עם דגש על אדריכלות סגנון הבאוהאוס. קיימת התעניינות גוברת בכל העולם בנושאים אדריכליים, והסיור המוצע במרכז באוהאוס מהווה את אחת האטרקציות של העיר תל אביב, לתיירים ולמקומיים. הסיור שחושף את המשתתפים לאדריכלות המרתקת בתל אביב, כולל גם הקרנת סרט על התפתחות האדריכלית של העיר. הסיורים מתאימים לקבוצות בהזמנה מראש וגם לבודדים. קיימת אפשרות לסיור מודרך של שעתיים (עברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית), או לסיור עם אוזניות בשפות שונות למשך שעה וחצי, ואפשרות נוספת היא סיור עם אוזניות למקצוענים במשך שעתיים באנגלית.

המרכז כולל גם גלריה עם אוסף קבוע ותצוגות משתנות, ומוציא לאור ספרים ומגזינים המוקדשים לנושא.