תערוכת יחיד
פתיחה חגיגית : יום חמישי, 8.4.2021 בשעה: 20:00
מייקלסון גלריה לאמנות שימושית
אברהם שטרן 4, פלורנטין, תל אביב-יפו
לאחר השהייה הממושכת בבית, אותם רגעי יציאה מהסגר הראשון מהווים את נקודת הפתיחה לגוף עבודות זה. בתערוכת היחיד החדשה של רוני אלמגור, "פתיחת עונת הרחצה", עוסקת האמנית ברגעים המרגשים של היציאה מהסגר אל העיר ואל הטבע העירוני של עיר מגוריה, תל אביב.
נפגשנו עם רוני לשיחה אופטימית במיוחד!:
באיזה גיל התחלת ליצור?
נולדתי וגדלתי בגבעתיים ומגיל קטן היתה בי את האהבה והרצון ליצור, בכל הזדמנות ניסיתי לאלתר משהו בבית, לצייר, לפסל, לקשט. הוריי זיהו מהר את הביטוי האמנותי שלי, אך בניגוד לכל חוג אפשרי שהייתי בו, סירבתי להירשם לחוגי ציור – רציתי ללמוד ולהתנסות לבד, לפתח את הדברים שלי בעצמי. בתיכון קלעי הייתי במגמת אמנות ועבודת הגמר שלי היתה שילוב של ציורים בספריי וציורי אקריליק על בד.
לאחר השירות הצבאי היה לי רצון גדול להתפתח אישית ומקצועית, למדתי במכינה לעיצוב ואמנות בסטודיו 6B ובעיקר יצרתי המון. לבחור להיות אמנית היתה דרך שלעיתים לוותה בלא מעט לבטים, שכללו מבחני קבלה ללימודי תקשורת חזותית ולימודי קורס קופירייטינג, עד שהגיע הרגע שהתשובות לשאלותיי היו מונחות כבר מולי וברורות כשמש. ראיתי שבסופו של דבר, ומאיפה שלא אסתכל על זה, כל מה שאני עושה ושאני מעוניינת לעסוק בו הוא אמנות, ובגיל 24 נרשמתי לתואר הראשון במחלקה לאמנות בבצלאל ועברתי לגור בירושלים.
קרדיט תמונות: רוני אלמגור
מהם מקורות ההשראה שלך?
מקור ההשראה הגדול, העיקרי והמרכזי בכל עבודותיי הוא העיר – ערים בארץ ובעולם, אבל יותר מכולן עיר מגוריי, תל אביב. ההתרחשות העירונית, תנועת האנשים, הבנייה, בעלי החיים והטבע האורבני מפרים את היצירה שלי כל הזמן. אני יכולה לקבל השראה מכל מה שהעיר מביאה איתה – החל מדבר מה שחלפתי לידו במקרה, משחייה של דגים בבריכות נוי ועד השתקפויות של עצים על גביי חלונות ראווה. העבודות שלי מציגות בעיקר סיטואציות מתוך רגעים עירוניים, רגעים של תנועה, שכולם מצוירים מתוך חוויה אישית של התבוננות ברגע מיוחד או במשהו שלכד את תשומת ליבי. כשאני מסתובבת בעיר אני נמצאת במלוא הערנות לכל מה שקורה מסביבי, מבלי לשים לב וכבר באופן אוטומטי העיניים מחפשות השראה חדשה לעבודה הבאה, לציור הבא.
מהם הנושאים שאת מעדיפה להתמקד בהם כיום ומדוע?
בשנה שעברה, כשהקורונה נכנסה לראשונה לחיינו, הייתי לקראת תערוכת יחיד חדשה. ימים ספורים לפני הפתיחה נאלצתי להיכנס לבידוד והתחיל הסגר הראשון, שלאורו פתיחת התערוכה נדחתה עד להודעה חדשה. הכל נעצר ואני זוכרת שהייתי מוטרדת מחוסר הודאות הגדול, גם בנוגע לפתיחת התערוכה וגם בנוגע לקורונה.
לאחר הסגר, יצאנו בעלי ואני לטיול האופניים הקבוע שלנו בפארק הירקון וכל דבר שראיתי בדרך ריגש והפעים אותי. היה לי צימאון אדיר לטבע, לעיר, לתנועה, לראות את בעלי החיים החופשיים ולראות אנשים. לא יכולתי להתעלם מהרגשות האלו והבנתי שמכאן מתחיל גוף עבודות חדש, שלימים התפתח לתערוכת היחיד החדשה שלי והשלישית במספר, "פתיחת עונת הרחצה".
זו הפעם הראשונה שאני יוצרת תערוכה שבה הנושא הוא זה שמכתיב את העבודות, שכולן נעשו מתוך אותה החוויה, כמו אוסף החוויות מתוך השנה. כל ציור הוא התרחשות, סיפור קטן, התערוכה היא כמו הוצאה של כל הרגשות שלי מהתקופה הזו החוצה ובעיקר שואפת להעניק תחושת אופטימיות. העבודות בעלות אופי אופטימי ונעים, גם מבחינת הצבעוניות שלהן וגם מבחינת הדימויים שבהן, אולי התחושה הזו היא גם מה שאנחנו צריכים עכשיו בחזרה לשגרה.
התערוכה נבחרה מבין כ200 הצעות של אמנים ויוצרים שונים להיות מוצגת כתערוכת יחיד בגלריה מייקלסון שבפלורנטין, תל אביב. המיקום הכל כך תל אביבי ואופי הגלריה מתאימים לעבודות התערוכה ממש ככפפה ליד.
אני מעלה לרשתות החברתיות מפעם לפעם תמונות של עבודות חדשות שיוצגו בתערוכה, ולפי התגובות אני שמה לב שקורה דבר מדהים – אמנם העבודות צוירו מתוך חוויה ותחושה אישית, אבל כשזה מגיע לצופים זה כבר יוצא מהעולם שלי אליהם, אני מרגישה את ההזדהות שלהם עם אותה החוויה והרגע דרך הציור.
קרדיט תמונות: רוני אלמגור
מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?
ציור נועד שיתבוננו בו והוא תמיד ישאף לתקשר עם הצופה ולקיים איתו אינטראקציה. תמיד מסקרן אותי לשמוע צופים מדברים על העבודות שלי, זה מרתק ואני לומדת מזה המון.
התגובה הרווחת ביותר היא לשמוע מצופים על הרוגע והאופטימיות שהעבודות שלי משרות בהם. בימים האחרונים פגשתי מכרה ברחוב, שאמרה לי שבכל תמונה שאני מעלה לרשתות החברתיות היא קוראת לבעלה והם מדברים על הרוגע שבעבודות, ושדרך הרוגע הזה היא רואה בעצם אותי. זה היה מאוד מרגש לשמוע.
לא מזמן מישהי יקרה במיוחד שלחה לי תמונה שצילמה את השמיים בחוף הים, וכתבה לי שהם הזכירו לה את הציור שלי "יצאה השמש" – ציור בו מצויר כדור פורח ו3 ציפורים על רקע השמיים. כיף לדעת שהרגע שציירתי על גבי הבד נשאר בזיכרון של הצופים, והם רואים אותו דרך רגעים יום יומיים שונים בעיר.
שיחה מרתקת נוספת היתה עם קולגה שלי, בתערוכה קבוצתית שהשתתפתי בה לאחרונה, שאמרה שהציורים והדימויים בעבודות שלי מזכירים לה את ציור המקטרת של רנה מגריט – שהדימויים הם לא רק הדימויים עצמם, אלא גם ניתן לראות דרכם ייצוגים של דברים אחרים, של רגע וחוויה, של רגעים אנושיים.
עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?
אני עוסקת בעבודות שלי הרבה בצבע, בעומק וברבדים שיוצר. אני מעריכה מאוד את ציירי ה Color field painting שפעלו בשנות ה50 וה60 ועסקו בעבודות שלהם בצבע עצמו, בעומק שלו, בפיזיות שלו ובאינטראקציה בין הצבע לבין החלל. הייתי שמחה לשבת לקפה עם מארק רותקו, לפני כמה שנים ראיתי את אחת העבודות שלו במוזיאון לאמנות בציריך, לצפות במציאות בצבע ובפיזיות של משיכות המכחול זה בהחלט מרגש.
איזו יצירה שלך את הכי אוהבת?
קשה לבחור באחת כי אני מחוברת מאוד לכולן. לפעמים כשאני מסיימת ציור אני מרגישה שאני צריכה להניח לו ולחזור להתבונן בו שוב לאחר כמה ימים. הרבה פעמים אני מגלה אותו מחדש, מבינה אותו יותר.
באילו גוונים וטכניקות את יוצרת ולמה בחרת בהם?
עוד ממהלך הלימודים בבצלאל עברתי לעסוק בעיקר בצבע הכחול וכך גם הייתה תערוכת הגמר שלי – כחולה לגמרי. המעבר לצבע הזה הוא משהו שפשוט קרה מעצמו במהלך הלימודים תוך כדי יצירה יום יומית בסטודיו, ולא מתוך החלטה עם סיבות מבוססות יותר מידיי. הוא מסקרן אותי מבחינת סקאלת הצבעים הרחבה שאני מגיעה איתו, העומק והרבדים שהוא מייצר. יש בו הרבה רוגע, הוא שקוף והוא אטום, הוא כמו ים וכמו שמיים, אני חושבת שהשקט שלו מעניק במה טובה לאותם הרגעים שאני שואפת לייצר בציורים שלי.
מהי הגשמה מבחינתך? ומהן שאיפותייך לעתיד?
הגשמה מבחינתי מתחלקת לשני דברים חשובים שקשורים זה בזה והולכים ביחד – והם יצירה וקיום. ההגשמה היא גם להמשיך להיות ביצירה שוטפת כל הזמן ושהדרייב ליצור תמיד ימשיך, וגם כשצופה מתחבר לעבודה שלי ולאווירה שמשרה בו ובוחר לרכוש אותה.
כמו שאנחנו נמצאים כל הזמן בתנועה, ככה גם השאיפות והתכנונים שלנו יכולים להיות בתנועה. אני לומדת על עצמי ואת עצמי בשדה האמנות כל הזמן, לומדת מכל חוויה, מכל תערוכה ומכל טקסט שאני כותבת או מתראיינת אליו (כמו עכשיו), ואלו גם הדברים שמדייקים אותי עוד ועוד בעשייה שנכונה לי.
שיח גלריה – 01.05.2021, יום שבת 12:00
נעילת התערוכה : 8.5.2021
אתר האמנית:
https://www.ronnyalmagor.com/
