אחת השאלות הנפוצות ביותר בפגישות ייעוץ לזוגות פרודים/גרושים היא האם יש צורך לקבל את אישור ההורה האחר כדי לעבור עם הילדים לעיר אחרת גם אם נקבע שהמשמורת של הילדים אצלי אותו הורה.
הורים אשר חולקים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמנים רחבה יתקשו לנהל את מערכת היחסים ביניהם ואת המערכת המשפחתית בצורה תקינה ובריאה כאשר המרחק הגאוגרפי ביניהם הוא רחוק מ 20 -25 ק"מ. לא רק שהם יתקשו , עבור הילדים המרחק הזה יהפוך להיות עם הזמן פחות ופחות נוח מה שכמובן ירחיק אותם מההורה שאינו בעל המשמורת ואצלו הם נמצאים פחות. לכן, ברוב המקרים בין אם בהחלטת ההורים או כחלק מפסק הדין של בית המשפט ההורים נשארים להתגורר באותה העיר או בקרבה מסוימת זה לזו לפחות כל עוד הילדים קטינים.
אך קורה כשאחד מההורים מעוניין לעבור לעיר אחרת , כזו המרוחקת מרחק של 20 ק"מ מכתובת המגורים של ההורה השני ? מה קורה עם מסגרות החינוך של הילדים? האם יישארו בעיר המקור או שיעברו לעיר אחרת ? האם תשתנה המשמרת או חלוקת הזמנים בין ההורים?
מדובר בסוגיה שמעסיקה הורים פרודים/גרושים רבים, גם כאלו שאינם מנהלים משמורת משותפת , שכן בישראל עלפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, יש לכל הורה ביולוגי זכות לקבל החלטות הנוגעות לילדו בכל נושא ונושא הנוגע לילד, כל עוד מדובר בקטין. גם אם הורה אינו משמורן ורואה את ילדיו בזמני שהייה שאינם רחבים, עדיין יש בידו למנוע מההורה האחר לעבור דירה עם הילדים וזאת באמצעות צו מניעה האוסר את עזיבת הילדים לעיר אחרת בשם סירוב ההורה.
בתיק משפטי בו מייצגת עו"ד גרון-גלבוע את האב, יצא לאחרונה פסק דין ובו אישר בית המשפט לאב לעבור מהעיר בה הוא והאם מתגוררים לעיר אחרת, מרחק שעלה על 30 ק"מ. החלטה זו מתווספת להחלטה של בית המשפט להעניק את המשמורת על הקטינים לאב ולספק לאם זמני שהייה.
הזוג התגרש כדת וכדין ולימים הכיר האב בת זוג חדשה גרושה אשר מתגוררת עם ילדיה בעיר אחרת מרוחקת מרחק של 40 ק"מ מהעיר בה גר עד כה ובה התגוררו גם אם ילדיו וילדיו. בעקבות הקשר האב ביקש להעתיק את מקום המגורים לעיר החדשה בטיעונים שונים חלקם מתייחסים לשינויים שיביאו לעלייה באיכות החיים שתתאפשר לאב ולילדים עם מעבר לעיר חדשה. שינויים כמו בית צמוד קרקע מרווח וחדש ומסגרות חינוך טובות יותר עבור הילדים. האב התחייב לדאוג כי זמני השהייה עם האם לא ייפגעו וכי הוא ידאג להביא את הקטינים אל אימם ולהשיב אותם בסיום כל מפגש. האם התנגדה אולם בסופו של יום כשהבינה כי סיכויי התנגדותה קלושים קיבלה את המלצות התסקיר שהמליץ אף הוא לאשר את העתקת המגורים .
וכך קבע בית המשפט באותו מקרה בפסק הדין " כאשר חוות דעתם של הגורמים המקצועיים הינו מכשיר חשוב בו מסתייע בימ"ש בבואו להכריע בשאלות הנוגעות לטובת הקטין וככלל על פי ההלכה הפסוקה יאמץ בימ"ש המלצות מומחים שמינה אלא אם קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטייה מאותה המלצה … מאחר שעיינתי בתסקיר ובמכלול החומר בתיק ומאחר שלא מצאתי כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מאותה המלצה אני אמץ את ההמלצה ומאשר את העתקת המגורים ונותן תוקף של פס"ד ".
ניתן לראות שגם בנושא של העתקת מגורים אין החלטה גורפת לטובת אחד משני ההורים וכל מקרה לגופו. כאשר בית המשפט משתכנע שהעתקת המגורים היא לטובת הקטין תוך אמצעים לשמירה על קשר עם ההורה האחר שנותר בעיר המקור , גם אם אין המדובר בהורות משותפת , יכול בית המשפט לאשר העתקה זו גם תוך התנגדות של ההורה האחר, וכך עשה.
לורית גורן-גלבוע עו"ד המתמחה בדיני משפחה וירושה ומתמחה במאבקי משמורת וניכור הורי ,
www.geronadv.co.il
האמור אינו בא כתחליף ליעוץ משפטי
