תערוכה רטרוספקטיבית לאמן מתי גרינברג פורסת חמישה עשורים של עשייה אמנותית. התערוכה תציג מודלים של שעוני שמש המוצבים כפסלי חוץ במוזיאונים ואתרים ברחבי העולם, ביניהם במוזיאון המדע בניו יורק והמדעטק בחיפה; רישומים והדפסים של עבודותיו המוקדמות, לצד ספרי אמן ועבודות משותפות שיצר לאורך השנים עם המשוררים יהודה עמיחי, נתן זך ורבים נוספים.
גרינברג גדל בבת ים, ובה התעצבה השקפת עולמו האמנותית. תערוכת היחיד הראשונה שלו בישראל התקיימה בשנות השישים במוזיאון בת ים לאמנות, וכעת ערב יום הולדתו ה-80 הוא שב לסכם בו את מהלך יצירתו.
התערוכה "חמש הסְפֵרות" של מתי גרינברג פורסת מהלך רטרוספקטיבי, הסוקר את גופי העבודה המרכזיים של האמן לאורך 50 שנה. המושג "ספרה" שאוב מהמילה הלטינית sphaîra, שמשמעותה גלובוס או כדור. הספֵרות הן ממדים שונים המקיפים את כדור הארץ – בין אם זו האטמוספירה – מערכת הגזים הנמשכת למרכז כדור הארץ, ובין אם זו "כיפת השמיים" – Celestial Sphere. השימוש במושג מאיר את העניין העצום של גרינברג בגרמי השמיים והאופן בו הניעו את מהלך יצירתו.
התערוכה מחלקת את טבעת התצוגה העליונה של חלל המוזיאון לשלושה אזורים: החלק הראשון מתמקד בראשית יצירתו האמנותית, כשהיה סטודנט צעיר באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים, והוא כולל סדרה של רישומים והדפסים הלוכדים את הטבע בעיר ובסביבתה. לצידם, סדרה של רישומים והדפסים למגילות מארון הספרים היהודי – מגילת אסתר, הגדה של פסח (הגדת בצלאל) ומגילת רות. בעבודות אלה הרבה גרינברג לשתף פעולה עם משוררים, ביניהם נתן זך ויהודה עמיחי.
מילים הן חלק בלתי נפרד מעבודתו של גרינברג – לעיתים נדמה שהסיפור הוא שמוביל את גרינברג ומחולל את יצירתו רבת הפנים. החלק השני מוקדש לסטודיו ומוצבות בו עבודות מוקדמות ומאוחרות, רישומים ופסלים, מחוות ושיחות, המעניקים חשיפה דחוסה ואינטנסיבית ללב הפועם של יצירתו. החלק השלישי מוקדש לסדרה "הסתחפויות" – עבודות נייר תלת-ממדיות, שנוצרו בהשראת בועות אוויר תת-מימיות, המבקשות לחדור אל ליבת הנייר ומעבר לה. ההסתחפויות מוצגות לצד מודלים של שעונים אסטרונומיים, שהוצבו במקומות שונים בעולם, ביניהם ברחבת מוזיאון המדע בניו יורק ובטיילת הצופה על חומות ירושלים.
מתי גרינברג עלה לישראל בשנת 1948 עם משפחתו והתגורר בבת ים, שהייתה אז מועצה מקומית קטנה ומתפתחת, מוקפת דיונות חול, על סף מצוקי הכורכר הצופים אל הים. באותן שנים לא הייתה כמעט תאורה ברחובות העיר, והכוכבים זהרו בעוצמה, נראים בבירור בשמי הלילה. כילד ליווה גרינברג את מסלול השמש מזריחה ועד שקיעה, והיה קשוב לתנועת המאורות הגדולים והקטנים סביב כדור הארץ. הרגישות הקוסמית הזו פועמת בכל עבודותיו לאורך חמישה עשורים של יצירה. במשך השנים יצר גרינברג פסלים של שעונים אסטרונומיים שהוצבו ברחבי תבל, ושיתף פעולה עם אדריכלים ומתכננים. נקודת המוצא שלו מחברת את המעשה האמנותי לעולם ומכירה בערכה של האמנות כמעניקה עדות, ואולי אף גישה, למסתרי הבריאה.
במאי 1969 נפתחה במוזיאון בת ים לאמנות תערוכה לארבעה אמנים צעירים: מיכאל דרוקס, יעקב שריר, מיכאל אייזמן ומתי גרינברג. כעת, 53 שנה מאוחר יותר, ערב יום הולדתו ה-80, גרינברג מבקש לסגור מעגל בתוך הספֵרה המוארת באור השמש העזה, החודר אל מבנהו העגול של המוזיאון.
מוזאוני בת ים לאמנות / סטרומה 6, בת ים
שעות פעילות: שני, רביעי:14:00-10:00/שלישי, חמישי: 20:00-16:00/שישי, שבת: 14:00-10:00