קונצרט מיוחד בביצוע חמישיית תל אביב ובהשתתפות אמנים אורחים: אניה קרפוביץ' (פולין) – חליל, פיוטר ליס (פולין) – אבוב ושיר זמל – פסנתר
שבת, 20 בספטמבר 2025, 21:00 | סטודיו אנט, תל אביב
בתכנית יצירות פרי עטם של אלכסנדר טנסמן (פולין) יוסף אחרון (ליטא), אלכסנדר ופריק (אוקראינה) טורו טאקמיצו (יפן), טושיו הוסוקאווה (יפן), נינה פוקואוקה (יפן) ליאו סמיט (הולנד) וצבי אבני (ישראל)
משתתפים:
אניה קארפוביץ' – חליל (פולין)
שיר זמל – פסנתר (ישראל)
חברי חמישיית תל אביב: רואי אמוץ – חליל, דני ארדמן – קלרינט, איתמר לשם – קרן יער, נדב כהן – בסון,
בהשתתפות פיוטר ליס – אבוב (פולין)
עבודת וידאו: אלכסנדרה אולדק (פולין)
תערוכת כרזות: תלמידי המחלקה לתקשורת חזותית ב״בצלאל״, בהנחיית קארול טומוקי ימאזאקי (פולין/יפן)
נינה פוקואוקה / אלכסנדרה אולדק – DROGA DŌ, למדיה (2024)
טורו טאקמיצו – Itinerant, לחליל סולו (1989)
אניה קארפוביץ' (פולין) – חליל
טושיו הוסוקאווה – Spell Song, לאבוב סולו (2015)
פיוטר ליס (פולין) – אבוב
אלכסנדר ופריק – ריקוד מס' 2 מתוך שלושה ריקודי עם אופ' 13b, לחליל, בסון ופסנתר (1928)
אניה קארפוביץ' (פולין) – חליל | פיוטר ליס (פולין) – אבוב | שיר זמל – פסנתר
יוסף אחרון – חלום, מתוך קטעים לפסנתר אופ' 56 (1923)
שיר זמל – פסנתר
אלכסנדר טנסמן – סוויטה לשלישיית נשיפה (1949)
פיוטר ליס (פולין) – אבוב | דני ארדמן – קלרינט | נדב כהן – בסון
צבי אבני – חמישייה (1959)
חברי חמישיית תל אביב: רואי אמוץ, חליל | דני ארדמן – קלרינט | איתמר לשם – קרן | נדב כהן – בסון
בהשתתפות פיוטר ליס (פולין) – אבוב
לאו סמיט – שישייה לפסנתר וכלי נשיפה (1933)
שיר זמל – פסנתר
חברי חמישיית תל אביב: רואי אמוץ, חליל | דני ארדמן – קלרינט | איתמר לשם – קרן | נדב כהן – בסון
בהשתתפות פיוטר ליס (פולין) – אבוב
קונצפט וניהול אמנותי: אניה קארפוביץ' | תיאום: אליציה קיירוזאלסקה | ייעוץ היסטורי: זופיה הרטמן | עוזרת הפקה: דומיניקה בורווייקה | עיצוב גרפי ופיקוח אמנותי: קארול טומוקי ימאזאקי | בהפקת קרן oto | חמישיית תל אביב בתמיכת מנהל תרבות
הפסטיבל הבינלאומי DROGA DŌ מגלה מחדש את ״רשימת סוגיהרה״ – ההיסטוריה הלא-מסופרת של מסע ההצלה יוצא הדופן.
בשולי הזיכרון הציבורי של השואה מסתתר אחד מסיפורי ההצלה יוצאי הדופן של המאה ה־20: "רשימת סוגיהרה". בקיץ 1940, בעיר קובנה שבשטחי ליטא הכבושה, סגן הקונסול היפני צ’יונה סוגיהרה פעל בניגוד להוראות ממשלתו ובאומץ רב הנפיק אשרות מעבר ליותר מ־6,000 פליטים יהודים – מהלך שפתח עבורם נתיב מילוט נדיר ממזרח אירופה דרך סיביר ליפן ולחלקם הלאה לארץ ישראל. בניגוד לסיפורה המוכר של רשימת שינדלר, סוגיהרה לא זכה עדיין להכרה רחבה.
85 שנה לאחר מכן, הפסטיבל הבינלאומי DROGA DŌ מבקש לעקוב אחר אותו נתיב ולעורר מחדש את זכרו באמצעות יצירה אמנותית ושיתופי פעולה בין אמנים מישראל, יפן, פולין וליטא. "Droga" בפולנית פירושו דרך, ו־"Dō" ביפנית – שביל או עקרון פעולה, אך כמו בשפות רבות זהו גם שמו של הצליל הראשון בסולם המוזיקלי. הפסטיבל, ששמו הוא משחק מילים רב-לשוני, חוצה גבולות גיאוגרפיים ותרבותיים – בין תל אביב, ורשה, קובנה וצורוגה – ובוחן את הזיכרון ההיסטורי דרך אמנות עכשווית.
האירועים ייפתחו בתל אביב ב-20 בספטמבר 2025. ערב הפתיחה כולל קונצרט של מוזיקה קאמרית מאת מלחינים יהודים־אירופאים ויפנים שפעלו במאה ה־20 לצד תערוכת כרזות שנוצרו בשיתוף המחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". הפסטיבל כולו מבוסס על שיתוף פעולה מוזיקלי ואמנותי בין יוצרים ומבצעים מארבע המדינות, מתוך רצון לשלב נקודות מבט ורגישויות שונות.
״אנחנו הדור הראשון שגדל בפולין דמוקרטית וחופשית מצנזורה״, כותבת יוזמת הפרויקט אניה קארפוביץ'. ״ידענו מעט מאד על השואה ורק בבגרותנו גילינו עד כמה יהודים לקחו חלק בעיצובה של התרבות הפולנית – כאינטלקטואלים, כסופרים וכמוזיקאים. כיום, במרחק בטוח מהאירועים הדרמטיים של אותה מלחמה, רבים מאיתנו מעורבים כפעילים וכאמנים בשיחזור הזיכרון של אותם 'שכנים נעלמים'. אנחנו מבקשות לחבר מחדש בין המקומות והזיכרונות, דרך האמנות״.
DROGA DŌ הוא מסע מוזיקלי שהוא בו זמנית נתיב של זיכרון ותזכורת אקטואלית לאנושיות בימי משבר.
