דניס זנובייב ז"ל, שנהרג השבוע מפיצוץ נפל של רימון, היה חייל ביחידת כפיר, אהוב על חבריו ויקר מפז למשפחתו.
בנות שכבת י"א באולפנת אמית גבעת שמואל, ראו את המודעה המבקשת את השתתפות הציבור בניחום האבלים, ומאותו רגע, לא נחה דעתן.
התלמידות הגיעו לבית המשפחה בפתח תקווה ונדהמו לגלות כי אכן מעט מנחמים פקדו את בית האבלים. הן התרגשו לשמוע מחבר לצוות של דניס עליו, ועל החוסר שישאיר אחריו.
טליה קופרמן, תלמידת כיתה יא1: "המעט שיכולנו לעשות זה להגיע ולכבד אותם, לתת להם את התחושה שכל עם ישראל איתם. גם אם אנחנו לא מכירות אותם אישית היה ממש חשוב לנו להיות חלק. בסוף זאת היחודיות שלנו כעם".
אורית קאופמן, מנהלת האולפנה: "הערבות ההדדית של התלמידות שלנו מפעימה אותי בכל פעם מחדש. גם הפעם, כשהן הלכו לנחם את משפחתו של חייל צה"ל, בלב פתוח מתוך נפש יהודי הומיה".
