מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את מערך מצלמות האכיפה של עיריית רמת גן והתריע כי לצד השימוש במצלמות לצורכי אכיפה, יש להבטיח שהפעלתן תיעשה באופן מידתי ותוך שמירה על פרטיות הציבור. עוד נמצא כי העירייה שמרה צילומים שאפשרו לזהות עוברי דרך, וכי מאות אלפי אירועים שנחשדו כעבירות נמחקו מבלי שתועדו הסיבות למחיקתם.
אם קיבלתם בשנים האחרונות דוח חניה ממצלמת אכיפה ברמת גן, ייתכן שהוא הופק כחלק ממערך אכיפה המופעל ברחבי העיר: 100 מצלמות, 36,192 דוחות בסכום כספי של כ־14.3 מיליון שקל שהופקו בשנת 2024. אלא שלצד האכיפה, עולה גם שאלה אחרת: האם מערך המצלמות מופעל באופן מיטבי, והאם נשמר האיזון בין אכיפה לבין הזכות לפרטיות?
שאלות אלה עומדות במוקד פרק העוסק בשימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה בדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. במסגרת הביקורת נבדק מערך מצלמות האכיפה בארבע רשויות מקומיות, ובהן עיריית רמת גן, ונמצאו לצד נתוני האכיפה גם שורה של ליקויים הנוגעים לאופן הפעלת המצלמות ולשמירה על פרטיות הציבור.
100 מצלמות, עשרות אלפי דוחות ומיליוני שקלים בקנסות
מהדוח עולה כי עיריית רמת גן החלה להפעיל את מערך מצלמות האכיפה בשנת 2021. נכון לשנת 2025 היא מפעילה 100 מצלמות נייחות ברחבי העיר, לצד מצלמות ניידות המותקנות על שני כלי רכב. בשנת 2024 הופקו באמצעות המצלמות 36,192 דוחות בגין עבירות חניה ונתיבי תחבורה ציבורית, בהיקף כספי של כ־14.3 מיליון שקל.
אלא שמבקר המדינה מדגיש כי הצבת מצלמות אכיפה היא לא מטרה בפני עצמה. על פי חוזר מנכ״ל משרד הפנים 4/2018, על הרשויות לבחון מעת לעת האם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות עדיין קיימות. למרות זאת, המבקר מצא כי לעיריית רמת גן אין אפשרות להפיק נתונים של מספר הדוחות שהופקו בכל מצלמה אולם שיעור הדוחות מתוך כלל האירועים שנבדקו במערכת המצלמות ירד מ־37% בשנת 2021 ל־13% בשנת 2025 – נתון שעשוי להצביע על עלייה ברמת הציות בעקבות האכיפה.
הזכות לפרטיות
לבחינת אופן הפעלת המצלמות יש חשיבות גם מבחינת השמירה על פרטיות הציבור. ככל שמצלמה ממשיכה לתעד את המרחב הציבורי אף שאינה משרתת עוד את מטרת האכיפה שלשמה הוצבה, גוברת הפגיעה האפשרית בפרטיות ללא הצדקה מספקת.
בהקשר זה העלתה הביקורת כי עיריית רמת גן שמרה צילומים שהופקו באמצעות מצלמות האכיפה באיכות שאפשרה לפקחים לזהות עוברי דרך, בניגוד להוראות פקודת התעבורה, תקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות אוכפת לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), התשע"ז-2016 וחוזר מנכ״ל 4/2018.
עוד מצא המבקר כי בשנת 2024 מחקו הפקחים בעירייה כ־256 אלף אירועים שנחשדו כעבירות ממאגר הצילומים, אולם לעירייה אין מסמכים המתעדים את הסיבות למחיקתם, ואף לא התבצעה בקרה על פעולות המחיקה.
לצד השימוש המידתי במצלמות, המבקר מדגיש גם את חשיבות השקיפות כלפי הציבור. מהביקורת עולה כי עיריית רמת גן פרסמה באתרה מידע חלקי בלבד על מדיניות האכיפה באמצעות מצלמות. בנוסף, היא לא פרסמה נתונים על היקף הקנסות שניתנו כתוצאה מהשימוש במצלמות ולא פרסמה נתונים על התועלת שהניב השימוש בהן, כגון השפעתו על הפחתת עומסי התנועה או על שיפור הסדר הציבורי.
מידע כזה עשוי להגביר את אמון הציבור בפעילות האכיפה של העירייה, להוביל לצמצום טענות הציבור ולחזק את ההרתעה. לשם השוואה, בערים כמו לונדון וניו יורק מפרסמות הרשויות המקומיות באופן שוטף נתונים על היקף הקנסות ועל התועלת שנבעה מהפעלת מצלמות האכיפה.
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן: ״השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת דיני חניה ונת"צים מייעל את האכיפה, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל.
ממצאי הביקורת העלו כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות את החוק בנוגע לעבירות נת"ץ. חלק מהרשויות שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; והיו אף שהמשיכו לתעד את המרחב הציבורי באמצעות המצלמות, אף שכבר לא אכפו את חוקי החניה באמצעותן.
על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן".
מבקר המדינה: עיריית פתח תקווה השקיעה מעל מיליון ש״ח בתנועות הנוער, אך מימון המדינה לא הועבר במלואו
מבקר המדינה מציין כי העירייה תמכה בתנועות הנוער ביותר ממיליון ש״ח בשנה, הסכום הגבוה ביותר מבין חמש הרשויות המקומיות שנבדקו לעומק, אך משרד החינוך לא העביר לה באופן עקבי את מלוא ההשתתפות המגיעה לה. עוד נמצאו ליקויי תחזוקה בסניפי ארבעת תנועות הנוער שנבדקו ובהן פועלות תנועות הנוער היכלי ענ"ג, בני עקיבא, המחנות העולים והנוער הלאומי בית"ר
תנועות הנוער בישראל מפעילות מאות אלפי חניכים ומדריכים צעירים ברחבי הארץ, ומהוות חלק מרכזי ממערך החינוך הבלתי פורמלי ברשויות המקומיות. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת 2025 פעלו בישראל 13 תנועות נוער מוכרות, שבהן כ־350 אלף חניכים ומדריכים צעירים בכ־1,882 סניפים.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, בחן את קידום פעילות תנועות הנוער ואת יחסי הגומלין בינן לבין הרשויות המקומיות. במסגרת הביקורת נבדקו לעומק חמש רשויות, ובהן פתח תקווה, ונבחנו בין היתר התמיכות העירוניות, מצב המבנים ונגישות הפעילות. בנוסף הביקורת נערכה, בין היתר, במינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ב-13 תנועות הנוער שפעלו במועד הביקורת ואשר הוכרזו לצורך הביקורת כגופים מבוקרים, וכן במשרד האוצר – באגף תקציבים ובאגף החשב הכללי. במסגרת זו נבחנו, בין היתר, רכיבי מקורות המימון של תנועות הנוער, מוגנות החניכים, סבסוד חניכים ופריסת פעילותן של תנועות הנוער ברשויות המקומיות.
מהדוח עולה כי עיריית פתח תקווה תמכה בתנועות הנוער בהתאם לנוהל התמיכות, ואף הייתה הרשות שהעניקה את היקף התמיכה הכספי הגבוה ביותר מבין חמש הרשויות שנבדקו לעומק בדוח – פתח תקווה, חדרה, דימונה, טירה והמועצה האזורית מטה יהודה. לפי נתוני העירייה, היקף התמיכה עמד על כ־1.114 מיליון ש״ח בשנת 2022, על כ־1 מיליון ש״ח בשנת 2023 ועל כ־1.145 מיליון ש״ח בשנת 2024.
עם זאת, המבקר מצא כי השתתפות משרד החינוך במימון שכר מנהל יחידת הנוער בעיר אינה מועברת באופן עקבי. מתוך חמש השנים שנבדקו קיבלה עיריית פתח תקווה את מלוא סכום ההשתתפות שלו הייתה זכאית על פי דירוגה החברתי־כלכלי רק פעם אחת. לפי הדוח, אי־הוודאות בהעברת הכספים עלולה לפגוע בניהול התקציב של הרשות ובתכנון פעילות הנוער.
ליקויי תחזוקה במבנה תנועת היכלי ענ״ג
במהלך הביקורת ביקר צוות משרד מבקר המדינה במבנה היביל שבו פועלת תנועת היכלי ענ״ג, הנמצא בבעלות עיריית פתח תקווה. המבקר מצא כי מצב התחזוקה במבנה אינו טוב, וכי קיימות בו תשתיות מים וחשמל גלויות לעין, צבע מתקלף מהתקרות, שלולית מים ואשפה ברחבה החיצונית.
ליקויי תחזוקה במבנה תנועת בני עקיבא
ניכר כי מצב תחזוקתם של המבנה, הרחבה החיצונית והחצר ירוד – הם נמצאו מלוכלכים ומוזנחים. המזגנים באולם הפעילות המרכזי אינם פועלים, התקרות האקוסטיות אינן שלמות ובמקומות רבים חסרים חיפויים, סימני נזילות וכתמי לכלוך נצפו על גבי קירות בחדרים השונים. חדרי השירותים היו מלוכלכים ומכוסים בשכבות אבק המעידות על היעדר שימוש לאורך תקופה ארוכה. נמצא כי חלק מחלונות המבנה חסרים או שבורים ושכבות אבק כמו גם קורי עכביש מעידים על היעדר ניקיון ותחזוקה על בסיס קבוע.
המקום אינו מאפשר את פעילותם של אנשים עם מוגבלות, כיוון שהכניסה למקומות שבהם מתקיימת הפעילות אינה אפשרית ללא עלייה במדרגות. כמו כן, אין תאי שירותים המותאמים לאנשים עם מוגבלות.
במקום נמצאו גם ליקויי בטיחות העלולים לסכן את החניכים והמדריכים – בין היתר נמצאו קופסאות חשמל ללא כיסוי, שקעי חשמל שבורים וכבלי חשמל חשופים. מלבד זאת, כתמי רטיבות וטחב אשר נצפו בכמה מקומות ברחבי המבנה, עלולים להוות סכנה בריאותית לנוכחים.
ברמה הארצית: מחסור במבנים וחשש לדיווח חסר על אירועי פגיעה בביטחון החניכים
לפי מענה הרשויות המקומיות לשאלון המבקר, 79% מהרשויות דיווחו על מחסור במבנים עבור סניפי תנועות הנוער, ו־23% מהמבנים המשמשים לפעילות התנועות מתקשים להכיל את כלל החניכים.
מבקר המדינה מצביע על כך שחלק גדל והולך מתקציב תמיכות משרד החינוך בתנועות הנוער מקורו בתוספות שנתיות, קואליציוניות או אחרות, שאינן מעוגנות בבסיס התקציב ואינן נשענות על תכנון רב-שנתי ועל מדיניות תקציבית סדורה ומתמשכת של משרד החינוך.
עוד עלה מהליכי שיתוף הציבור שנערכו, בין היתר, עם הורי חניכים, כי ישנם הורים שנמנעים מהגשת בקשות להנחה, מוותרים על השתתפות ילדיהם במפעלים או נמנעים מלכתחילה מרישומם לפעילות בתנועות נוער. זאת, בין היתר, בשל הליכי סבסוד המאופיינים – לפי תפיסתם – בבירוקרטיה סבוכה, משך טיפול ממושך בבקשות, וחשש לפגיעה בפרטיות או פגיעה בפרטיות מעבר לנדרש. לכך מצטרפים הדרישה להגשת בקשות חוזרות עבור מפעלים שונים בטווחי זמן קצרים יחסית, והיעדר מנגנונים הנשענים על מידע קיים בדבר מצבה הכלכלי של משפחת החניך.
המבקר מצביע גם על ליקויים בתחום מוגנות החניכים בתנועות הנוער. נמצא כי במועד הביקורת לא קיימת אסדרה נורמטיבית מפורשת, מקיפה ומלאה, המחייבת את תנועות הנוער לעמוד באמות מידה סדורות בתחום המוגנות, בדומה לאלה שהוחלו על מסגרות החינוך הפורמאלי.
בנוסף, משרד החינוך טרם קבע נוהל מסודר לדיווח על אירועים שבהם נפגעה בטיחותם או רווחתם של ילדים ובני נוער במסגרת פעילות התנועות, ומהנתונים עולים פערים חריגים בין התנועות בדיווח על אירועים כאלה. כך למשל, בתנועת הצופים דווח בממוצע על כ־86 אירועים לכל 10,000 חניכים בשנים 2023–2025, בעוד שבנוער העובד והלומד דווח על כאירוע אחד בלבד ובבני עקיבא על פחות מאירוע אחד לכל 10,000 חניכים.
לדברי המבקר, הפערים המשמעותיים בין התנועות מעלים חשש כי חלקן מסרו דיווח חלקי בנושא, ולכן אין בנתונים כדי להעיד בהכרח על היקף האירועים בפועל.
עוד עולה מן הממצאים כי אף שלמשרד החינוך מדיניות כללית, הבאה לידי ביטוי במבחני התמיכות, לקידום הפיזור הארצי של פעילות תנועות הנוער, תוצאות היישום בשטח מלמדות כי אין בה די כדי להביא לפריסה כמותית מאוזנת של סניפי התנועות בין ששת מחוזות המשרד באופן מתכלל, סדור ומכוון.
כך למשל נמצא של יותר מ-40% מסניפיה של תנועה בודדת במחוז יחיד, כפי שמתקיים בתנועות הנוער עזרא, אריאל, המכבי הצעיר, היכלי ענ"ג, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, ותנועת הצופים הערבים. עוד נמצא כי בתנועות הנוער עזרא, המכבי הצעיר, הצופים ואריאל ניכרת נוכחות נמוכה או אפסית בצפון, הגם שמחוז זה מכיל 27% מסך כל הסניפים של כל התנועות. כמו כן, היעדר נוכחות מוחלט תנועה במחוז שלם- כפי שנמצא למשל בתנועת המכבי הצעיר, לא מאפשר לאוכלוסיית המחוז ליהנות מפעילות התנועה, אף אם היא נמנית עם קהל היעד הפוטנציאלי שלה.
