רבים מהיועצים מנסים לשכנע את הציבור לחסוך ולהשקיע במסגרת "מכשיר" כזה או אחר בו הכסף מנוהל ומושקע. סוג של "קופסאות" השקעה. זאת מתוך המחשבה שלציבור הרחב קשה לנהל את תיק ההשקעות שלו.
דוגמאות ל"קופסאות" שכאלה הן תכנית חיסכון, פוליסת חיסכון בבנק או בחברת ביטוח, קופת גמל להשקעה, וגם הפקדה של כספים נוספים לקרן השתלמות מעבר לתקרה שמזכה בהטבות מס (כי כבר יש "קופסא" קיימת שנקראת קרן השתלמות) – כספים שניתן היה להשקיעם עצמאית ולחסוך את דמי הניהול וחסרונות נוספים אחרים.
השאלות הנשאלות בהקשר של השקעות מנוהלות הן שאלות כמו לגבי טיב בית ההשקעות והתוכנית הספיציפית, אבל לדעתנו יש מספר שאלות חשובות יותר שחשוב לשאול –
- איזה חלק מהתיק יושקע במניות?
- האם יש בחירה אקטיבית של מניות או השקעה במדדים (ובאילו מדדים)?
- האם יש פיזור בינלאומי רחב או השקעה רק בשוק הישראלי?
החסרונות שטמונים בהשקעה ב"קופסאות" שהוזכרו קודם הם בניית של תיק השקעות שאינו יעיל, בין היתר כיוון שאינו מותאם למטרות ההשקעה וישיג תשואה נמוכה מהמדדים תוך גביית דמי ניהול.
לדעתנו, אפשר וכדאי להשקיע את חסכונותינו בעצמנו, כי לא נדרשת מומחיות גבוהה כדי לבצע השקעה פאסיבית מוצלחת ורווחית.
