ראש עיריית בת-ים, צביקה ברוט, הוביל מהלך משפטי חסר תקדים נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ומשמרות המהפכה: תביעה בסך 250 מיליון שקל, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בגין הנזקים שנגרמו לעיר ולתושביה במתקפת הטילים האיראנית במהלך מבצע ״עם כלביא״.
יום שני, במנהטן. במגדל משרדים לא רחוק ממטה האו"ם יושבים כמה אנשים ומחכים. ביניהם ראש העיר בת-ים, צביקה ברוט. בחוץ פרוסים תצפיתנים, ועל השולחן מונח מסמך אחד: כתב תביעה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן.
המהלך, שזכה לשם מבצע ״חשבון פתוח״, הגיע לשיאו במבצע חשאי ומתוכנן היטב בניו יורק, לאחר חודשים של הכנות ובתיאום הדוק עם נציגי הממשלה בארץ, גורמי הביטחון הישראלים, ונציגי ממשל אמריקנים.
הצוות הכין מראש קלסתרונים של הנציגים האיראנים הבכירים באו"ם כדי לזהות אותם ברחוב, אסף מודיעין על תנועותיהם ומיפה באמצעות סייענים מקומיים את המסלולים שבהם הם נוהגים לעבור: מתי הם יוצאים לבניין השגרירות האיראנית, לאן הם הולכים, ואיך הכי טוב להפתיע אותו בטריטוריה ניטרליית – כיוון שלראש העיר אסור להיכנס לבניין השגרירות האיראנית, בהנחה שהוא רוצה גם לצאת ממנה. השגרירות נחשבת כשטח ריבוני של איראן.
את כתב התביעה יזם ברוט בעקבות הנזקים שנגרמו לעירו במבצע עם כלביא, ניסח והגיש צוות משפטנים בינלאומי בהובלת ארגון "שורת הדין", בראשות עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר. על פי החוק הישראלי, כדי לקדם את ההליכים בבית המשפט יש להוכיח שנציג רשמי של הנתבעים קיבל את כתב התביעה – או לפחות קיבל הזדמנות לקרוא אותו.
ואז, אחרי ביצע מודלים והכנות, ניתן האות. התצפיתנים זיהו את היעד יוצא מהבניין בדרכו למטה האו״ם, וראש העיר והפמליה יצאו בעקבותיו כדי לפגוש אותו בנקודת המפגש ברחוב שסומנה מראש.
הנציג האיראני עצר ברמזור, והצוות, שארב לו, ניגש אליו. ראש העיר הציג את עצמו. הנציג ענה שהוא דיפלומט ושאסור לו ליצור קשר, אך לאחר מכן ניסה להתעלם מהם ולחמוק. במשך כמה דקות הם הלכו בעקבותיו ברחובות מנהטן, ולא הרפו ממנו עד שהקריאו לו מה כתוב בכתב התביעה.
כך הסתיים מבצע שהוכן במשך חודשים. בפעם הראשונה אי פעם, איראן ומשמרות המהפכה נתבעים על נזקים שגרמו בהתקפות הטרור שלהם כלפי מדינות אחרות.
