47% מפצועי מלחמת חרבות ברזל שנזקקו לשיקום באשפוז טופלו במרכז הרפואי שיבא. דוח שמפרסם המבקר אנגלמן קובע כי העומס החריג על בית החולים השפיע על מספר הטיפולים שניתן לפצועים, ומותח ביקורת גם על הסבת שתי מחלקות גריאטריות בשיבא למחלקות שיקום ללא אישור משרד הבריאות.
המרכז הרפואי שיבא ברמת גן ניצב בחזית השיקום של פצועי מלחמת חרבות ברזל. דוח משרד מבקר המדינה קובע כי נכון לחודש יולי 2025, שיבא טיפל בכמעט מחצית מפצועי המלחמה, אך העומס החריג שנוצר בו השפיע על היקף הטיפול שניתן למטופלים והמחיש את הפערים במערך השיקום בישראל.
הדוח מתפרסם כחלק מסדרת דוחות מיוחדים שמפרסם משרד מבקר המדינה, העוסקים באירועי 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ונושאים נוספים.
על פי הדוח, עד יולי 2025 טופלו במחלקות השיקום בבתי החולים כ־1,660 פצועי מלחמה, מהם 783, שהם 47%, אושפזו בשיבא. ערב המלחמה היו בישראל 851 מיטות שיקום, ועד ינואר 2025 נוספו 318 מיטות נוספות.
ככל שמספר הפצועים עלה, ירד מספר הטיפולים
מהביקורת עולה כי ככל שמספר פצועי המלחמה שאושפזו בשיבא עלה, כך ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע שקיבל כל פצוע. באמצע ינואר 2024 עמד מספר הטיפולים היומי הממוצע על פחות מ־2.2 טיפולים לפצוע, כמעט טיפול אחד פחות מהסטנדרט. הדוח קובע כי נתון זה מעיד על ההשפעה שהייתה לעומס החריג על היכולת להעניק טיפול שיקומי בהיקף הרצוי.
הדוח מצביע גם על ליקויים באופן הרחבת מערך השיקום בשיבא. עם פרוץ המלחמה הסב בית החולים שתי מחלקות פנימיות גריאטריות, שבהן 72 מיטות, למחלקות השיקום ״חוזרים לחיים״. אולם, המהלך בוצע ללא אישור חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, כנדרש, וכי אגף הגריאטריה במשרד הבריאות כלל לא ידע על סגירת המחלקות. עוד נקבע כי גריעת המיטות פגעה באוכלוסייה המבוגרת, שחלקה נאלצה להתאשפז במחלקות פנימיות שאינן מותאמות לצרכיה.
מהביקורת עולה כי העומס שנוצר בשיבא משקף קשיים רחבים יותר במערך השיקום בישראל. תקן כוח האדם במחלקות השיקום לא עודכן במשך יותר משני עשורים, אף שמשרד הבריאות מכיר במחסור משמעותי ברופאי שיקום, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ופסיכולוגים שיקומיים. בנוסף, למשרד הבריאות לא היו מערכות מידע שאפשרו לנהל בזמן אמת את תפוסת מחלקות השיקום, זמני ההמתנה והיקף הטיפולים שניתנו למטופלים.
עיכובים במימוש זכויותיהם של נכי צה״ל
עד מאי 2025 התקבלו במשרד הביטחון כ־26 אלף בקשות של פצועי מלחמת חרבות ברזל, אולם לא נקבע סטטוס ההכרה בנכות לכ־7,000 מהן, כ־27%. עוד עולה כי בשנת 2024 המתינו 14% מהבקשות של נכי צה״ל יותר מ־45 ימים לקבלת החזר הוצאות. עוד העלתה הביקורת כי בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה על תגמול כספי לליווי לנכי צה״ל בכ־309 מיליון שקל (סיוע במימון ההוצאות להעסקת מלווה לצורך סיוע בתפקוד יום-יומי), וכי 73% מנכי צה״ל הזכאים לליווי בחרו לקבל תגמול כספי במקום מלווה באמצעות משרד הביטחון.
״אין הנגשה של זכויות בכלל״
הנתונים הללו מקבלים ביטוי גם בעדויותיהם של נכי צה״ל שעלו בקבוצות מיקוד שקיים משרד מבקר המדינה במאי וביוני 2025. אחד המשתתפים סיפר: ״כל עוד אין ועדה, הזכויות משונמכות. אין אפשרות לקבל הנחות בארנונה, חשמל וכו׳. אין אפשרות לקבל ימי הבראה והרשימה ארוכה״.
משתתף אחר אמר: ״האויב הכי גדול שלי הוא חוסר הוודאות״. אחרים סיפרו כי ״אין הנגשה של זכויות בכלל. כמעט כל הזכויות שקיבלנו זה מה ששמעתי מחברות ופניתי וביקשתי״. נוספים סיפרו כי לא ידעו לאילו זכויות הם זכאים, התקשו לקבל מידע מסודר, ותיארו עיכובים של חודשים בקבלת תשובות מהגורמים הרלוונטיים.
״זו חובתה של המדינה להיות שם עבורם״
נוכח פציעתו של חגי אנגלמן, בנו של מבקר המדינה, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, מנע עצמו מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מלעסוק בדוח על השיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל. את הביקורת בנושא הוביל מנכ״ל משרד מבקר המדינה, תא״ל (במיל׳) ישי וקנין. הוא ציין כי:
״הלוחמים שלנו חירפו את נפשם למען ביטחון המדינה, וכעת זו חובתה של המדינה להיות שם עבורם. הדוח חושף שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקומם: התחושה של פצועים רבים היא שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן״
״אני מבקש להביע הערכה עמוקה לצוותי השיקום בבתי החולים, שטיפלו במסירות אין קץ בפצועי המלחמה. אני מציין לחיוב גם את פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון ואת מאמציו למתן מענה למספרם הגדול של הפצועים. אך המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה. על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים. יש להבטיח שהמידע על הזכויות יהיה נגיש וברור, ולשפר את הטיפול והשירות הניתנים לגיבורי ישראל – אלו שנפצעו בגופם ובנפשם״.
