בתערוכה חדשה של תוכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד ב'תחייה 14' מציג רנחל את שפת הגוף של התקופה
עוזיאל רנחל הוא אמן רישום רב־תחומי, שנולד במקסיקו, כיום מתגורר בגוש עציון בהתיישבות יהודי הנחל, אב לשניים ולוחם איסוף במילואים (מעל 300 ימי מילואים), פועל בעיקר בזירת האמנות הירושלמית ולאחרונה בעקבות השתתפות בתוכנית הרזדינסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד, הוא עושה את צעדיו הראשונים בזירה התל אביבית.
עוזיאל הוא בוגר המחלקה לאמנות בצלאל, ואינו נאמן למדיום יחיד, עבודותיו נעות בין רישום, מחול, פרפורמנס ומיצב, תמיד מתוך חיפוש אחר תרגום גופני ורגשי לעולם החזותי.
במסגרת תכנית הרזידנסי הראשונה של מרכז אדמונד דה רוטשילד, שהתקיימה בשיתוף פעולה עם קבוצת ריאלטי במרחב המלאכה והיצירה 'התחייה 14' בדרום ת"א, בחר רנחל לחקור את המושג "זיכרון" דרך הגוף : גוף אדם, גוף מכני, גוף מבנה, ויציג פרויקט אישי וגם קבוצתי.
מנצח על גוף שזוכר – עבודתו האישית של רנחל
במרכז חלל התערוכה עומדת יצירה היברידית שמזכירה גם עמדת תפילה בבית כנסת וגם גם בימת מנצח, עליה תוצב דמותו של "המנצח". אך כאן, הוא אינו מנצח על תזמורת, אלא, על גופים חיים, פגיעים, הנופלים וקמים תחת סמכותו.
היצירה מורכבת משני חלקים:
הקהל עצמו מוזמן לנצח על קבוצת רקדנים באמצעות חמישה סימני ידיים מוסכמים מראש. התגובה בין המורה לנענה יוצרת רגעים אסתטיים, טעונים, שבהם הניסיון "להרים" שוב ושוב נכשל – כמו קרב מתמשך מול כוח המשיכה.
כוריאוגרפיה איטית ומטלטלת שבה הרקדנים והרקדניות נעים כסדרת דימויים קפואים של אסון מתמשך – השראה שנובעת גם מהדפסי המלחמה של גויה וגם מצילומי הזוועות ממסיבת נובה.
העבודה הקבוצתית – ממצאים עתידיים ממעבדה בדיונית של התחייה 14
בפרויקט הקבוצתי, בוחר רנחל לדמיין כיצד ייראו ממצאים ארכיאולוגיים של מבנה התעשייה הוותיק, התחייה 14 בעתיד הרחוק. הוא יוצר שלושה סוגי תיעוד שנראים כמו מסמכים מעבדתיים: במדיומים של רנטגן, הדמיה תרמית ואולטרסאונד, שכל אחד מהם "מאבחן" תופעה אחרת במרחב.
הדימויים כוללים שלדי ספות שנראים כמו מאובנים של דינוזאורים, תצלומים תרמיים של ליטושים תעשייתיים כגלימות תיאטרליות ודימויי פליסה שמזכירים סריקות רפואיות של בגדים שעברו בין אנשים. דרך שימוש באמצעים טכנולוגיים ודמיון עתידני, הוא מרכיב מציאות בדיונית בה מדענים מנסים להבין את חיי התחייה 14 – מתוך שרידים חומריים של ההווה.
שתי העבודות של עוזיאל מתרגמות שבריריות גופנית, זהות יהודית, וטקסיות עתיקה לשפה חזותית עכשווית שמחברת בין כאב לתקווה.
פתיחה: יום רביעי, 10.07.25 – 21.7.2025 התחייה 14, תל אביב
אוצרות: במסגרת תכנית הרזידנסי של מרכז אדמונד דה רוטשילד
הכניסה חופשית
ראשון – חמישי – 10:00-19:00
שישי-שבת 10:00-15:00
