אנחנו רגילים למדוד עיר לפי מחירי הדירות, הארנונה או הפקקים. אבל מבחן הרבה יותר יומיומי מתחיל דווקא ברגע שבו תושב צריך משהו מהעירייה: לדווח על מפגע, לשלם, להירשם למסגרת, לקבוע תור או פשוט להבין למי פונים.
בפתח תקווה חלק גדול מהמפגש הזה כבר עבר למסך. השירותים העירוניים המקוונים כוללים בין היתר תשלום ארנונה, דיווח על מפגעים, זימון תורים, עדכון פרטי תושב, רישום למוסדות חינוך וגנים ומילוי טפסים מקוונים. לצד האתר העירוני פועל גם אתר מסחרי עירוני שמרכז פעילויות, אירועים, חוגים ותשלומים נוספים.
זה נשמע טכני, אבל עבור תושב מדובר בזמן. פעולה שאפשר להשלים מהטלפון בערב חוסכת נסיעה, חיפוש חניה, המתנה בתור ולעיתים גם יום עבודה.
ובכל זאת, עצם העובדה ששירות נמצא באינטרנט עדיין לא אומר שקל לקבל אותו. השאלה החשובה היא כמה מהר התושב מבין לאן להיכנס, האם הוא יכול לעקוב אחר הטיפול, והאם המערכות השונות מרגישות כמו שירות אחד.
יש גם הבדל בין שירות דיגיטלי שמחליף דלפק לבין שירות שמחבר כמה צרכים באותו מקום. באתר המסחרי של פתח תקווה אפשר למצוא, לצד תשלומים ואגרות, גם אירועים עירוניים וחוגים. ב-2026 פורסמו בו בין היתר פעילויות למשפחות, אירועי מוזיאונים ופעילויות קהילתיות. עבור התושב, החיבור הזה חשוב משום שהוא מצמצם את הצורך לחפש בכל פעם אתר אחר או גוף עירוני אחר.
כדי להבין לאן השירות העירוני מתקדם, כדאי להסתכל גם על ערים אחרות.
בגבעתיים פועל מוקד עירוני 24 שעות ביממה בכל ימות השנה, כולל שבתות וחגים. אפשר להעביר אליו פניות גם בוואטסאפ ולברר סטטוס של פנייה. במקביל מפעילה העירייה את "דיגיתיים", מרחב אישי שנמצא ב-2026 בשלבי הרצה ומרכז פעולות ומידע במקום אחד, כולל מעקב אחר פניות והזמנת כרטיסים לאירועים.
בראשון לציון התמונה מעט אחרת. מועדון התושבים RIZONE+ מרכז הטבות, פעילויות, סדנאות ואירועים ומציע לתושבים חיבור דיגיטלי לשירותים ולמידע עירוני. ההצטרפות פתוחה לתושבי העיר מגיל 12 לאחר הזדהות מקוונת. כאן הדיגיטל אינו משמש רק לפנייה או לתשלום, אלא גם כשער לחיי הקהילה והפנאי.
ההשוואה אינה אומרת שעיר אחת טובה יותר מהאחרת. פתח תקווה גדולה מגבעתיים, ולכל רשות מבנה, היקף שירותים וצרכים שונים. אבל היא כן מחדדת את הכיוון: פחות מעבר בין מחלקות, יותר פעולות מרחוק, אזור אישי, מעקב אחר פניות וחיבור בין שירותים שבעבר היו מפוזרים במקומות שונים.
עבור פתח תקווה זה מבחן משמעותי במיוחד. ככל שהעיר גדלה וכמות הפניות והשירותים עולה, לא מספיק להוסיף עוד טופס מקוון. התושב צריך לדעת איפה מתחילים, מה קרה לפנייה אחרי ששלח אותה ומתי היא נסגרה.
וזה אולי המדד הפשוט ביותר לשירות עירוני טוב: לא מספר הכפתורים באתר, אלא מספר הצעדים שהתושב צריך לעשות עד שהבעיה נפתרת.
בסופו של דבר העירייה פוגשת אותנו דווקא ברגעים הקטנים. פנס שלא עובד, רישום לגן, תשלום ארנונה, אירוע לילדים או שאלה שאין לנו מושג לאיזה אגף היא שייכת. מבחינת תושב פתח תקווה, העתיד הדיגיטלי של העירייה יימדד בשאלה אחת פשוטה: כמה מעט מאמץ נדרש ממנו כדי לקבל תשובה ושירות.
