מאת פרופ' יוחאי אדיר, מומחה למחלות ריאה, מנהל מערך רפואת ריאות כללית מחוז חיפה וג"מ ובית חולים כרמל
סרטן הריאה הוא הגורם המוביל לתמותה מסרטן בעולם. אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות איתו הוא העובדה שבמקרים רבים המחלה אינה גורמת לתסמינים בשלבים המוקדמים. כתוצאה מכך, רבים מהחולים מאובחנים רק בשלב מתקדם, כאשר אפשרויות הטיפול מצומצמות יותר ושיעורי ההישרדות נמוכים.
דווקא כאן טמונה המשמעות הגדולה של גילוי מוקדם. כאשר סרטן הריאה מתגלה בשלב מוקדם, ניתן בחלק מהמקרים להציע טיפול ניתוחי , עם שיעורי הישרדות של מעל 70–80% בחלק מהחולים.
שנים של חיפוש אחר בדיקת סקר יעילה
במשך שנים נעשו ניסיונות למצוא בדיקה שתאפשר לגלות את סרטן הריאה בשלב מוקדם. צילומי חזה, בדיקות כיח לאיתור תאים ממאירים ואף שילוב בין שתי הבדיקות לא הובילו לאבחון מוקדם יותר של המחלה.
השינוי הגיע בעקבות מחקרים שבחנו גישה אחרת: בדיקת CT חזה במינון קרינה נמוך, Low-Dose CT או בקיצור LDCT.
בעשור האחרון פורסמו מספר מחקרים בתחום, ובהם שני מחקרים גדולים שנערכו בארצות הברית ובאירופה. המחקרים בדקו האם ביצוע CT חזה במינון קרינה נמוך אחת לשנה בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה, מעשנים כבדים, יאפשר לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר ולהפחית את התמותה ממנה.
התוצאות הראו כי ביצוע LDCT אחת לשנה באוכלוסיות בסיכון גבוה מפחית את התמותה מסרטן הריאה בכ־20–24%, ואף עשוי להפחית את התמותה הכוללת באוכלוסיות אלה.
בעקבות הממצאים אימצו גופים מקצועיים מובילים, ובהם ה־US Preventive Services Task Force, ה־American Cancer Society והחברות האירופאיות, המלצות לביצוע סקר שנתי באמצעות LDCT בקרב אוכלוסיות מתאימות.
האוכלוסייה המומלצת לסקר כוללת בדרך כלל אנשים בגילי 50–80, עם היסטוריה של 20 שנות קופסה לפחות, המעשנים כיום או שהפסיקו לעשן במהלך 15 השנים האחרונות. הבדיקה מתבצעת ללא חומר ניגוד, נמשכת מספר שניות בלבד וחשיפת הקרינה בה נמוכה משמעותית מבדיקת CT רגילה.
לא רק בדיקה, אלא תוכנית מסודרת
לצד היתרונות, חשוב להכיר גם את מגבלות הסקר. הבדיקה עלולה להוביל לממצאים חיוביים כוזבים, לגילוי ממצאים מקריים, לצורך בבדיקות נוספות ולעיתים גם לאבחון יתר של גידולים בעלי התקדמות איטית.
לכן, נכון לבצע את הסקר כחלק מתוכנית מסודרת הכוללת פרוטוקול אחיד לפענוח, כגון Lung-RADS, צוות רב תחומי ותוכנית מסודרת לגמילה מעישון.
ומה קורה בישראל?
בשנת 2021 השיק משרד הבריאות את פיילוט תיג"ר, התוכנית היישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה. מטרתו הייתה לבחון את היתכנותה של תוכנית סקר לאומית באמצעות CT חזה במינון קרינה נמוך. הפיילוט יועד לאוכלוסייה בסיכון גבוה ובחן את יעילות האבחון לצד ההיבטים הארגוניים, הכלכליים והחברתיים של יישום תוכנית ארצית, תוך שילוב הפניה לגמילה מעישון ומעקב רב תחומי.
בהמשך להצלחת הפיילוט ולהצטברות הראיות המדעיות בתחום, הוכנסה הבדיקה לסל הבריאות עבור אנשים בני 60 ומעלה עם היסטוריה של 20 שנות קופסה לפחות, המעשנים כיום או שהפסיקו לעשן במהלך 15 השנים האחרונות. במסגרת סל הבריאות הבדיקה מבוצעת אחת לשנתיים.
מהאיתור אצל רופא המשפחה ועד לבירור בתוך ימים
כדי להבטיח אבחון מהיר ורצף טיפולי למטופלים הנמצאים בסיכון, הוטמע בכללית במחוז חיפה וגליל מערבי תהליך עבודה משולב הכולל את רופאי המשפחה, מכון מור, רופאי הריאות במרכז למחלות ריאה ומכון הריאות בבית החולים כרמל.
התהליך מתחיל כבר במרפאת הקהילה, רופאי המשפחה מאתרים את המטופלים המתאימים ומפנים אותם לבדיקת CT חזה במינון קרינה נמוך.
לאחר ביצוע הבדיקה מועברת למרפאת הריאות רשימה מסודרת של מטופלים עם ממצאים המחייבים בירור מהיר. מטופלים אלה נבדקים בתוך מספר ימים על ידי רופא ריאות, ובמידת הצורך מופנים לבדיקות המשך בבית החולים כרמל, ובהן ביופסיה ובדיקת PET CT, לצורך אבחון והתחלת טיפול במהירות האפשרית.
כך נוצר רצף שמחבר בין האיתור בקהילה, בדיקת הסקר, מומחי הריאות ובית החולים, במטרה לקצר ככל האפשר את הדרך מממצא המחייב בירור ועד לאבחון ולהתחלת טיפול.
הזדמנות להסתכל על בריאות הריאות כולה
בדיקת הסקר היא גם הזדמנות להסתכלות רחבה יותר על בריאות הריאות. לצד תהליך האבחון המוקדם משולבת בתוכנית פעילות למניעת עישון ולאבחון מחלת ריאות חסימתית כרונית, COPD.
מטופלים המגיעים לבדיקת הסקר מבצעים גם בדיקות תפקודי נשימה, כחלק מההסתכלות הרחבה על בריאות הריאות.
המעבר מגישה שממתינה להופעת תסמינים לאיתור יזום של אנשים הנמצאים בסיכון מאפשר להציב את הגילוי המוקדם במקום מרכזי בהתמודדות עם סרטן הריאה. במקרה של מחלה שלעתים קרובות מתגלה רק בשלבים מתקדמים, לזמן שבו היא מתגלה יכולה להיות משמעות גדולה מאוד.
