החשיפה כי מיקי ברקוביץ' מתמודד עם דמנציה מסוג גופיפי לואי מפנה זרקור למחלה שרבים אינם מכירים. פרופ' רביע חלאילה, חוקר בתחום הזקנה ובריאות המוח וסגן נשיא האקדמית צפת לעניינים אקדמיים, מסביר מדוע קשה לזהות אותה, אילו סימנים מאפיינים אותה – ומדוע אבחון מדויק עשוי להיות קריטי לטיפול
החשיפה כי מיקי ברקוביץ', מגדולי הכדורסלנים בישראל, מתמודד בשנתיים וחצי האחרונות עם דמנציה מסוג גופיפי לואי (Lewy Body Dementia) העלתה לתודעה הציבורית מחלה שרבים מכירים הרבה פחות מאלצהיימר.
אבל עבור פרופ' רביע חלאילה, חוקר ומומחה בתחום הזקנה ובריאות המוח וסגן נשיא האקדמית צפת לעניינים אקדמיים, הסיפור של ברקוביץ' מעלה סוגיה רחבה הרבה יותר.
"אחת הטעויות הנפוצות היא לדבר על דמנציה כאילו מדובר במחלה אחת", מסביר פרופ' חלאילה, "דמנציה היא למעשה שם כולל למספר מחלות ומצבים שונים. ההבחנה ביניהם אינה סמנטית בלבד – היא עשויה להיות בעלת משמעות ישירה לאבחון, לטיפול ולאיכות החיים של החולה ומשפחתו".
המחלה שהתגלתה רק לאחר מותו של רובין וויליאמס
אחד המקרים המפורסמים ביותר של דמנציה עם גופיפי לואי היה זה של השחקן רובין וויליאמס. לפני מותו ב־2014 הוא התמודד עם תסמינים שונים ואובחן כחולה בפרקינסון. רק לאחר מותו התברר כי סבל מדמנציה עם גופיפי לואי מפושטת.
אלמנתו, סוזן שניידר וויליאמס, תיארה מאוחר יותר במאמר בכתב העת הרפואי Neurology את ההתמודדות עם מחלה שתסמיניה השתנו באופן קיצוני – תקופות של צלילות לצד בלבול, פחד ושינויים בהתנהגות.
לדברי חלאילה, התנודתיות הזו היא אחד המאפיינים שעשויים להקשות על זיהוי המחלה: "בניגוד לתמונה שרבים מזהים עם אלצהיימר, שבה הירידה בזיכרון היא לעיתים קרובות סימן מרכזי כבר בשלבים מוקדמים, בגופיפי לואי הזיכרון יכול להיות שמור יחסית בתחילת הדרך. לעומת זאת, יכולים להופיע שינויים חדים ברמת הערנות והחשיבה, הזיות ראייה, תסמינים דמויי פרקינסון והפרעה בשנת חלום".
מה קורה במוח?
המחלה קשורה להצטברות לא תקינה של החלבון אלפא־סינוקלאין בתאי המוח. הצטברויות אלה, המכונות "גופיפי לואי", משפיעות על פעילות המוח ועל מערכות הקשורות בין היתר לחשיבה, לתנועה, למצב הרוח ולשינה.
למרות שמדובר באחת מצורות הדמנציה הניווניות השכיחות אחרי אלצהיימר, היא מוכרת הרבה פחות לציבור, וגם האבחון שלה עשוי להיות מורכב.
"החולה יכול לקבל בתחילת הדרך אבחנה של פרקינסון, אלצהיימר ולעיתים אף אבחנה פסיכיאטרית, ורק בהמשך, כאשר מצטברים תסמינים נוספים, התמונה מתבהרת", אומר חלאילה.
האבחון מתבסס על התמונה הקלינית ועל שילוב של בדיקות, ובהן בדיקות הדמיה ולעיתים בדיקות שינה. אין כיום בדיקת דם או בדיקת הדמיה יחידה שמאפשרת לקבוע בוודאות מוחלטת את האבחנה בחיי המטופל.
מדוע האבחון המדויק כל כך חשוב?
כאן, לדברי חלאילה, נמצא אחד המסרים החשובים ביותר לציבור. חולים בדמנציה עם גופיפי לואי עלולים להיות רגישים במיוחד לתרופות אנטי־פסיכוטיות מסוימות, הניתנות לעיתים לטיפול בהזיות ובבלבול. אצל חלק מהחולים תרופות אלה עלולות לגרום להחמרה משמעותית ואף לתגובה מסוכנת.
"זו דוגמה מצוינת לכך שאבחנה מדויקת אינה עניין אקדמי", מדגיש חלאילה. "כאשר אנחנו יודעים עם איזה סוג של דמנציה אנחנו מתמודדים, ניתן להתאים טוב יותר את הטיפול ולהימנע מטיפולים שעלולים להזיק".
אין כיום תרופה המרפאת דמנציה עם גופיפי לואי או עוצרת את התקדמותה. הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים, תוך התאמה זהירה למצבו של המטופל.
ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על המוח?
חלאילה חוקר במשך שנים את מושג הרזרבה הקוגניטיבית – יכולתו של המוח להתמודד עם שינויים ונזק ניווני ולשמור על תפקוד לאורך זמן. מחקרים מצביעים על קשר בין השכלה, פעילות קוגניטיבית, מורכבות תעסוקתית ואורח חיים פעיל לבין היכולת להתמודד עם ירידה קוגניטיבית.
דו"ח ועדת Lancet מ־2024 העריך כי חלק ניכר ממקרי הדמנציה קשורים לגורמי סיכון הניתנים לשינוי לאורך החיים, ובהם יתר לחץ דם, עישון, חוסר פעילות גופנית, בידוד חברתי וליקויי שמיעה וראייה שאינם מטופלים.
אבל חלאילה מבקש להדגיש הסתייגות חשובה: "אסור להסיק מכך שאנחנו יודעים כיום כיצד למנוע דמנציה עם גופיפי לואי באופן ספציפי. אין כיום דרך מוכחת למנוע את המחלה. אנחנו כן יודעים שאורח חיים פעיל, למידה מתמשכת, פעילות גופנית, קשרים חברתיים וטיפול בגורמי סיכון הם חלק חשוב בשמירה על בריאות המוח ובהפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית בכלל".
מבחינתו, זו גם החשיבות הציבורית של החשיפה של משפחת ברקוביץ'.
"הסיפורים של מיקי ברקוביץ' ורובין וויליאמס מזכירים לנו שדמנציה אינה מחלה אחת", מסכם פרופ' חלאילה. "ככל שהציבור והמערכת הרפואית יכירו טוב יותר את ההבדלים בין סוגי הדמנציה ואת הסימנים המוקדמים שלהם, כך גדל הסיכוי לאבחון מדויק יותר, לטיפול מתאים יותר ולשיפור איכות החיים של החולים ובני משפחותיהם".
