דווקא בשבוע שבו מציינים שלוש שנים ל־7 באוקטובר, יצאו תלמידי שכבת י"ב מתיכון חדש בתל אביב לסיור בנגב המערבי עם מרכז ההדרכה "המעורר". הסיור, שהיה אמור להתקיים כבר בשנה שעברה ונדחה, עבר בין שדרות, אתר המכוניות השרופות בתקומה ואתר ההנצחה של מסיבת הנובה ברעים.
אחרי שלוש שנים שבהן אירועי 7 באוקטובר מלווים את בני הנוער כמעט בכל מקום, היה בסיור משהו אחר: האפשרות להגיע למקומות עצמם, לראות מקרוב את המרחקים, לפגוש את האזור ולשמוע את הסיפורים ממי שחיים אותם.
אחד המפגשים המשמעותיים במהלך היום היה עם אמיר, חקלאי מקיבוץ נחל עוז, שסיפר לתלמידים על החיים בקיבוץ ועל החוויה האישית שלו מ־7 באוקטובר. השיחה התפתחה לשאלות על החיים בעוטף מאז, על ההתמודדות ועל הבחירה להמשיך לחיות במקום.
בסיום הסיור שיתפו התלמידים בדברים שנשארו איתם מהיום. "לא ידעתי שהיישובים כל כך קרובים לגבול", אמר אחד מהם, ואחר שאל: "איך אחרי כל זה אנשים ממשיכים לגור כאן?". השאלה הובילה לשיחה על חוסן, על קהילה ועל האנשים שבוחרים להמשיך לבנות את חייהם בנגב המערבי. "זה הסיור הכי מעניין שהיה לנו", אמר אחד התלמידים בסיום היום.
יעל וייסברגר, רכזת במרכז ההדרכה "המעורר", אמרה: "זה מרגש להיות חלק ממפעל הזיכרון. לפעמים נראה לנו שכולם יודעים הכול וזוכרים הכול, אבל מה שייזכר על ידי בני הנוער והצעירים תלוי במה שנדבר עליו ונספר עליו היום. למפגש עם המקומות ועם האנשים עצמם יש משמעות שקשה לייצר בדרך אחרת".
