חוק חיילים משוחררים

בשנת 2004 חוקק "חוק קליטת חיילים משוחררים" (להלן: "חוק חיילים משוחררים), אשר ביטל חוקים קודמים שעסקו בזכויותיהם של חיילים אשר השתחררו משירות סדיר ומשירות לאומי. המדינה דאגה להקים מנגנון חוקי שיפעיל למענם. משרד הביטחון הפעיל אותו במסגרת "הקרן לקליטת החייל המשוחרר", במטרה להסדיר תשלומים, מענקים והטבות שהוגדרו בחוק לאחריות הקרן. החוק הגדיר כי לקרן תתוקצב מקופת המדינה למטרה זו.

מענק שחרור לחיילים משוחררים

תוך חודשיים משחרור החייל תשלם הקרן סכומים הקבועים בחודש עבור כל חודש של שירות ובהתאם לאופי השירות.

פיקדון לחיילים משוחררים

על פי חוק כתוב כי עם השחרור מהשירות הסדיר ייפתח חשבון פיקדון בקרן על שם החייל כאשר תוך חודש ימים יופקדו סכומים בהצמדה למדד, עבור כל חודש שירות. גם כאן, הסכומים מושפעים מאופי השירות ומידת הסיכון.

על פי חוק נקבעות "זכאויות" ליישום וניצול כספי הפיקדון, לרבות:

1. השלמת לימודים
   1. מימון שכר לימוד עבור משלימי השכלה תיכונית, מכינות קדם אקדמיות, הכנה למבחנים פסיכומטריים, לימודיים במוסד להשכלה גבוהה או ישיבה על תיכונית.
2. לימודים אקדמיים (במוסדות להשכלה גבוהה או ישיבות על תיכוניות)
3. הכשרה מקצועית
4. הלוואה לשיכון ורכישת דירה
5. נישואין
6. מימון להקמת עסק חדש או הצטרפות לעסק קיים

את כספי הפיקדון ניתן לממש עד תום 5 השנים הראשונות מסיום שירות הסדיר. חיילים שהמשכיו לשירות קבע כלוחמים או תומכי לחימה והתחייבו לשנה אחת נוספת לכל הפחות יוכלו לקבל את יתרת הפיקדון בתום 3 שנים מסיום השירות הסדיר.

זכויות חיילים משוחררים

1. מענק חייל משוחרר בעבודה נדרשת תזכה אותו בסכום מענק חד פעמי (בהתאם לתקנות)
   1. ובלבד שהעבודה תוכר כעבודה מועדפת, בין היתר בתחומים הבאים: תחנות דלק, אתרי בנייה, מפעלי תעשייה, טיפול באנשים בעלי מוגבלויות, חקלאות, בתי אריזה ובתי מלאכה.
2. הקלות במס הכנסה.
   1. שירות באורך של שנה עד שנתיים יעניק נקודת זיכוי אחת במס הכנסה
   2. שירות של 24 חודשים מלאים יניב 2 נקודות זיכוי
   3. כל נקודת זיכוי שווה כסף, שיורד מהניכוי למס הכנסה.
3. דמי אבטלה: בתנאים מסוימים, יכול להיות כי חייל משוחרר יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה.
   1. נכון גם לגבי המשתתפים בהכשרה מקצועית מטעם התמ"ת, עבור תקופת הלימודים.
      1. 70 ימי אבטלה לבעלי 12 שנות לימוד.
      2. עד 138 ימי אבטלה לאלה עם פחות מכך.
   2. תגמולי מילואים: למי שעושה שירות מילואים.
   3. פטור מארנונה כללית למשך תקופה של 4 חודשים מיום השחרור בהתאם להמצאת מסמכים המעידים על בעלות או שכירות דירה.

מי נחשב חייל משוחרר שיכול לקבל את כל ההטבות הללו?

החוק מגדיר באופן ברור מי הוא חייל משוחרר:

1. מי ששירת ב:
   1. צה"ל, מג"ב, שב"ס, שירות לאומי אזרחי או שח"ם במשטרת ישראל
   2. והשלים שירות מלא
2. מי ששירת במשך 12 חודשים לפחות, או פחות מכך ושוחרר עקב בעיה רפואית מוכרת על ידי הצבא

אילו מקומות עבודה ייחשבו כעבודות מועדפות?

אין הרבה גמישות ומדובר בעבודות אשר ייכללו בתחומים המתאימים, כמו:

תחום החקלאות ובתי האריזה:

1. עבודה חקלאית ביערות הקרן הקיימת לישראל
2. עבודה חקלאית בחממות
3. בנוסף
4. עבודה בחווה לגידול בעלי חיים
5. הדברה
6. שתילה
7. עבודה במשתלות מסוימות
8. אבטחה ושמירה בתחום החקלאות
9. עבודה בקטיף
10. עבודה באריזה ומיון תוצרת חקלאית

תחום המלונאות וספינות נוסעים:

1. עבודה בבתי מלון
2. אכסניות נוער
3. בתי הארחה כמלצרות
4. צוות בידור
5. עוזר ברמן
6. בל בוי
7. חדרנות
8. עובד בריכה
9. מאבטח
10. עבודה בספינות נוסעים המפליגות מהארץ:
    1. טבחות
    2. צוות בידור
    3. מלצרות
    4. עובד בריכה
    5. מאבטח
    6. בל בוי

תחנות דלק:

1. מתדלק
2. נהגי מכליות דלק
3. מוכר בחנות נוחות של תחנת הדלק
4. עבודה במתחם תחנת הדלק:
   1. סיכאים
   2. תיקון תקרים
   3. שטיפת מכוניות

עבודה במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה:

1. ייצור מזגנים ודודי שמש
2. אבטחה במפעלי תעשיה
3. עבודה בבתי מלאכה:
   1. מסגריות
   2. מתפרות
   3. מרפדיות
   4. נגריות
4. ע עבודה בלתי מקצועית במפעלי תעשייה ובבתי מלאכה
5. בודה בבתי זיקוק
6. עבודה במרכז לוגיסטי השייך למפעל הייצור
7. באסדות גז
8. מחזור פסולת במפעלים
9. מפעלים לניקוי ותיקון שטיחים שמשרד הכלכלה אישר

האם מותר לפטר חייל שהשתחרר?

ערעור שהוגש על ידי עורכי דין לדיני עבודה  בשם מערערת שהיא חברה בע"מ העוסקת בייצור מוצרים מברזל לבית ועבור המרחב שמחוצה לו. המשיב לערעור הועסק אצל המערערת, כאשר במועד מסוים יצא לשירות מילואים. לאחר ששב משירות המילואים נמסר לו מכתב על הפסקת עבודתו. המשיב הגיש תביעה לוועדת התעסוקה, באומרו כי הפיטורין נעשו בתקופה האסורה לכך בהתאם לחוק חיילים משוחררים, תוך שהוא מסתמך על סעיף 21 לחוק.

החייל הגיש תביעה לסעד

המשיב הגיש תביעה נגד המערערת בה עתר לסעדים שונים הנובעים מתקופת עבודתו אצל המערערת ומנסיבות הפסקת העבודה איתה. הוועדה התכנסה והמערערת העלתה בקשה להתליית התהליכים המתנהלים בפניה עד מתן פסק דין המתנהל בבית הדין. הוועדה החליטה כי אין מקום להורות על התליית ההליך המתנהל בפניה. המערערת החליטה לערער על החלטה זו, וזו הסיבה שהיא נקראת המערערת.

החלטת בית הדין ושיקוליו בנושא

בית הדין בחן את טענות הצדדים והחומר שבתיק והגיע למסקנה כי הוא דוחה את דין הערעור. שכן, סמכותה של ועדת התעסוקה מעוגנת בסעיף 21(א) לחוק חיילים משוחררים. לפיו, אם אדם טוען שחוק זה מקנה לו זכויות, ושאלו הופרו, הרי שהוא רשאי לפנות לוועדת התעסקה בשביל לפסוק בעניין הזכויות האמורות.

סעיף 23(א) לחוק אומר כי על כל החלטה וכל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי, תוך 20 ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו. סעיף 24 קובע כי בית דין אזורי רשאי לדחות את הערעור, או אפילו לבטל החלטות או צווים שעליהם מערערים ולהחליט כל החלטה, ולתת כל צו שוועדת התעסוקה מוסמכת לכך.

על כן, סמכותו של בית הדין בערעור המוגש על החלטת וועדת התעסוקה עשויה להיות די רחבה ולהידמות לסמכות בית משפט רגיל אשר דן בערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר.

בית הדין לא מצא טעות משפטית בהחלטת הוועדה או עניין שיכול להצדיק את ההתערבות בה. סמכות הוועדה דומה לסמכות הממונה על חוק עבודת נשים לפסוק ולהכריע אם פיטורי העובד היו בשל שירותי מילואים או לא. סעיף 41א(ד) אומר כי לפני וועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל להציג ראיה שהפיטורים היו מנסיבות שאינן קשורות להיות העובד במילואים. על כן, הוועדה מוסמכת לבחון אם נסיבות הפסקת העבודה של העובד היו בשל כך או מסיבה אחרת שאינה קשורה לשירות המילואים.

בשורה התחתונה, על וועדת התעסוקה לקבוע האם הפיטורין התרחשו מטעמי מילואים או לא. בית הדין לא מצא טעם להתערב לוועדה בסמכותה לעשות זאת.

למידע נוסף על נושא זה וקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר עם משרדנו, אשר מייעץ ומייצג לקוחות מעל לשני עשורים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.